Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 15

זשס ש נ לול שנעקע (חהלים נ״ח) על ב“ ח ימנו אשל מדי לכסו יניח רירו אחריו האלו חלו לחוחיו ממנו. (ההמשך נמחנרס הנאה.) .חריצות העבודה ״Die Thätigkeit." (Nach Wackeriiagel.) Von M. L. Kohn, Bezirksrabbiner in Pieöling. נם נא׳ השלך ביאור ד.תבד. השליכהו על כל מים תמיר בלי עצלתים אם לא דגים תמצא אשר לא תחכה. המחדשת תופיע כברזל עשות אם תפלח ותבקע בארץ והמים הנאספים אשר לא יפרצו פרץ*) יעלו באשם וצחנתם תגדיל לעשות. האדון הוא בנפשו יהיה העבר לא ישב בשובה ונחת לא יטמון ידו בצלחת אם ביתו יכון ועל פני כל העם יכבד. מלאכתו לבדו יעשר. באמנה טי על נעליו הקרועות בידו יוכל לתת טלאות ולתופר נעל לא ישלח אותנה. *) על אשיוס המליצה הואח, אשר נמנע המציאוח ישודה, שהמיס הנאשמים ועומדים נמקוס אחד ימים רנים ׳נאשו וימקו והיו לדראון, ננחה החכמה החקועיח ננאה לפני המלך דוד חיל דנריה הנעימים וחומח אמריה היקרים, ללכוד נהם לנו לננו אנשלוס המודח מעל פניו על הכנו אח אחיו זה שלש שנים ולמען השג ממשנות המלך אשר חשג על ננו זה לנלח׳ השינו מנדחו שננה פני הדנר להוכיח מל פני.' משפטו נעהורים אמר• נעם, נאמרה, כי לא כאשר "שר אלהים אח האדם החוטא יישר הוא, המלך היושב כשאוח למשפט, אח ננו אשר חטא לו. כ׳ אם לה' יחטא איש ״שרו במשפט, ישלם פעולחי אל חיקו, אנל לא לנצח יריב עמו ולא לעולם •קצו!) עליו, כי אם שלחו מעל פניו בחטאו, עוד ישיבהו אל ניחו ניח אלהיס; ואחרי נפלו נרשח העון יקימהו לנוא לפניו ולנקרהו בהיכלו; ואחרי מוחו נמשלו אשר מעל ואל עפרו ישוב לא •מוח נארן גזעו, מריח מ• נשמח שדי אשר בקרנו יפיח נסצרוח אלהים. ולהיוח על האמח והדברים האלה אמרה לו: ולמה חשנח זאת לבלה׳ השב המלך אח נדחו. כי מוח נמוח וכמים הנגרים ארצה אשר לא ’אספו ולא ישא אלקים נפש וחשב מחשנוח לגלח׳ ידח ממנו מח (שמואל נ׳ י״ד ׳"ג י״י) הכוונה: למה זה אחה על הארך לא משוב נדחך ואלקיס בשמים ישלח ידו ממרומים להשיב כל נדח ממנו! כי האמנם ראה גם דאה: אס מוח נמו ח אין חלקנו כמיס אשר ’אספו אל מקום אחי, שם יצמחו ירומו חולטים וינאשו. יעלו נחוהו וכגללו לנצח יאבדו. זאח לא זאח חלקנו, כי אם כמיס הנגרים ארצה אשר לא יאספו: נמים חיים קרים נוזלים מצור שדי כפרך רחב יאחיז, כנירים שוטפים, יפוצו חוצה, מבוא כפלגים עד כ׳ יהיו לפלג אל ק ים מלא מים■ ואחרי ני ז אח חלקנו אחר המוח הלא רואה אחה כ׳ ישא אלקיס נפש החטאח וחשב מחשנוח נפחחו שערי חשובה לאנשים החטאים ננפשוחם לכלה פשע ולהחם חעאח 5’״ש׳ ייח ממנו נדח: ב׳ אם רחקו מעליו יקרבהו, ׳משכהו נענוחוח אהבה ירחמהו כרחם אב על נניס להשיגו אל ניתו שם ירוה נפשו מנחל עדניו. הכוונה הזאה נראה לי נכונה לפי סדר הדברים נסי' הכחוב הקשה הזה אשר רנו כמו ינו הפירושים נו ואשר העמיק הרחיב הדני נו הרב המליך הגדול ינה״ו ז ל נגן נטיל נ״ש חי״א ח"נ. והנך רואה, קורא משכיל, כי לא נדעח שמפרשים זהמנארים דעח׳ נמליצס: כמים וכוי אשר לא יאספו, והיא מן ההפך ׳לפי׳ הרב