Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 22 (1856) · p. Seite 12

שה משיק מרגלוחיו, על אחה כמת וכמה לשומה, וגמר,הלזה בין נגינה המי!] השועה למלכים אח המלנייח «לני הקד ורחמים : ק אי! עי עסטרייך, ופראנקרייך < ואנגלטלי ותוגרמי, וכל ממשלה ממלכה שריהם ויועציהם, וכל העם העומדים שמה, גקול המו] יוונג הריעו אמן ואמן, ואחלי כן נהנלכו נמ״ש, השלים וקצינים הנכגלים אח׳ ראטהשילד והשל הה«ל הלח«! תעי משה מאנטיפיורי הי״ו ונ״ג שלח יהודית, ונכלל הנלנה כל סמהנדנים נעם לחיזוק ישוג ׳יושלם, ויען כל העם יחדיו אמן כן יאמר האל! נא ינא המנשר לבשר נשו לוה עונוה ונחומיס, הנח מלכך ינא לך משיחו הולך המים, ונא לציון גואל: מודע לבינה. שמעו רודפי צדק, האזינו מחזיקי נלק; מעשה יה להתפאר, אין ד׳ נאל, אח כל אשל עשה משה לעיני כל ישראל, אדונינו נשיא ׳יושלם יין מאנטיסיורי יהיך הררי אל, וצדקת הצלקת שנת יקרה מנשים באהל, שלח יהודית ח", אין גומלין עליהם אח ההלל. — נודע נשעליס לשם ולתפארת, נדינוס לננס הטתולת גולת הכותרת, לנ עונס ופעולה צדקתם, הארך האירה מכנודם נאור נהירחם, ה׳ עליהם יחיו ואור נוגה נעילותם, והבי נכנד פרי צדקתם ומשאת ברכתם אשל תופיע נחפדם נכל עת ביד ת׳ הטונה עליתם, להחיות נפשות חושני הארך, מימים ימימה, ועל כלנה הפנתה השחדלותם לעונה, להאיר ולהניא נלכה מארבע כנפוה הארך, להניא עזרה מצל נצל לנית ישראל לפריקת לחם, נעת הזאת אסל קרא ה' לרעב נאק והיוקר יאמיר, וממש מוחנא כפנא ממהומה של נצורה, וינחה חלחלה, נהכשל עוזר ונפל נמול, כי נפשקו צינורות השפעות חיות נית ישראל, אפר מצפון זהב ׳אתה חמידין כשדין מדי שנה נשנה, ומפיהם תיו והתגרשו ביה ישראל, המהגוללים בהררי אל, וכעת שנתה מלהנה, ויצעקו גני ישראל, ויקם משה! ויושיעם אדונינו השל הרחמן דון מונעיפיור׳ הי״ו וראש לביש ישראל הכתן הגדול מאחיו הנשל נעל נגפים, ברוחו פי שנים הגאון המפורקם «י״ח נתן אדלעך סי״ו נשיאי ונשיב׳ ׳רושלם וגנוליח, הן המת נעזרח ה׳ נגנורם אזרו ודל ועמדו לרש עמים, ונתשתדלוס כבודם הגדול, לעס מצוא נפעס הראשון, הגיע נלכה קך 207 לירית פ״ש לקנוח נכשן! אכל לחיות דלי העם העטופים נרעב נחלות ירושלם ונארצוס החיים — (מלנד מאי דניני לניני הניט מידם הגדולה משת נינת בפרטיות לארבע ארצות החיים נטרך 250 פ״ש דוהר. וראשון לכל דנר שבקדושת חופע נהרת בלכת משת משאת משה אדונינו השר י הרחמן חי״ו ונ״ב הצדקת חי', והפרישו תרומתם נדבות לינוחם שך 500 פ״ש, וקראו נשש תרומה גדולה ואף חכמתה טמדה להם, נאחיוה שגל חבורת הכהן המול הראנד״ק לונד; יע״א והמדינה, ושלי נית ראטהשילד הי״ו נאשיפת אשפה, מרבים וכן שלמים מנדיב׳ עמים נרבה שלימה להחיות נפשות חושני ארצ״סח, והנה טין ה' אל •ליאיו למיחליש למקדו להציל ממות נפשם ולחיותם נרעב תרימו תרומה ללשכת הרומס הגדולה שך מקוים! ובחודש השלישי הוא חדש שיון הגיע מכבודם הגדול חלק מהתרומה הגדולה לארבע אלצום החיים — לירושלם ע׳תק ת״ו לכללות הכוללים קפרדי׳ ואשכנזים חי״ו קך 550 ס״ם, לקריה ארבע היא חברון ת״ו לשפרדים ואשכנזים הי״ו שך 150 פ״ש לע׳הק צפת ח״ו שו״א 150 פ״ש, לע״חק ענריא ת" ו שו״א 150 ש״ש, ונחדש תמוז הגיע עול חלק מהתרומה הגדולה הנז׳ לע״הק ירושלס 425 פ״ש לחברון 120 פ״ש לצפת 125 פ״ש לענריא 125 פ״ש, והיחה פקודתם ותוקף אזהרתם לחלק נאכל לנפשות דלי העם עניים ואביונים אלמנות ויתומים, המקתפחים נתרלי אל, ובשמחת בקציר ששו ושמחו נית ישראל, כ׳ תערב לחיכס פרוקה לתת אכל להשיב נפשם, ובעודו נכפו ינלענה — הנה כ׳ כן נעשתה, ופקודחם המולת שמלת נפשות נ"•/ (כאשר באו נכתוב,׳ ועדותן נתת ומיתן זבו בלוחות העדות ונכתב׳ קבלות חושני הארך וחותם יד בל אדם נו) ליהודים היתת אורה ושמחה וששון ויקר, בראותם התעוררת וממלת מורי נקיש׳ הארך! להחיות נפשות אומללים נכאים רעבים גס• צמאים, ולהשביע נפש שוקקה ונפש רעבה, ובפיהם מלאו לאמר שנת גדול לגדולי העושים והמעשים אמרו הלל הגדול