Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 11 (1856)
- Issue
- 22 (1856)
- Date
- 1856-01-01
- Page
- Seite 7 (sequence 7)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/4785731-4787016-4787106--2025-4787114- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
7 שהעולם ניזון בזכותם. במחוקק במשענותם אשר בית ישראל נכון?ידיהם׳ שכינה שרויה ביניהם. יאירו ויזהירו כזוהר וכעצם השטים « לטהר׳ הא ודאי יכולה היא שתגן לעשות נחת רוח לנפש ונשמה של מר אביך ס״י ש מ ע ו ן נ״ע׳ והיתד, נפשו צרורה כצרור החיים בק עדן מקדם׳ וחישב עם קונהו, יפרוש כנפיו יקחהו. וכבוד והדר יעטרהו כיר“א! וכל אזן שומעת ועינא דשפיר חזי זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו r אשרי יולדתך! יצא שמה בעיר מקודשת ויהללוה בשערים מעשיה׳ דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה׳ לזאת יקרא אשד, יראת ד׳ היא תתהלל לשם ולתהלה, ואמרו רבנן בכפילא׳ כי גדולה מצוד, זאת תלמוד תורה כנגד כלם! והן אלה קצות קיום והעמדת העולם׳ סירותיהן בעולם הזה׳ והקרן קימת לעולם הבא׳ ויכולה היא שתגן למלא כל משאלותיך ואורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד, ועין בעין נראה בשוב ד׳ את שיבת ציון כאות נה״ר וכנפש החותמים פעה״ק ירושלים תובב״א• ר״ח תמוז ש׳ תרט״ז ש״יש״ו וגילו עדי עד ושלום! דא גושפקנא ל־ לשמי לאשי! לציי! חיים נסים אבואלעפיא ת״ע. ואנחנו המשגיחים אשל הונללנו «אס המולשה הנא«[ p ',P,' אברהם אלעזר הי״ו הנז״ל נושנים תודה לשמן, ויה׳ נועם ד' אלקינו עלינו ועל משמלתינו נעמודה יחל כלנו לשלח בקדש׳ למען הקים אה הניח הזה בית הלמוד חולה והפלה ולפקח ולהשגיח ככל הנא מידינו נעז ל משדי וגדול •היה בנוד הניח הזה חכון לעד, עד בי יבא שילח ינא לליון גואל כנפשינו לעיל׳ הצאן החוסמים נלג עז ושלום פקידי ומשגיחי הלמוד חולה: חיים דוד חזן ה״יו ח״ע — מרדכי חיים בכר יוסף «׳וחם ם״ט — מאיר רפאל פאניזיל p“« Dr. Frankel. Dr. Neumann. מבשרת ציון שיל תודה ותחלה, מול כבודה האשה הגדולה, והגבילה המהוללה אשת חיל לדקה שחונה נ'ש,אל׳ שיי1 ליפעט הערץ מאלילי ביה לעמעל נעיל מלונה וויען, על מיפנ מפעלות לדקחה, אשל הגדילה לעשות נהל לבי קודש: בית מחסה בירושלם עיד הקדש חוננ״א לילדי אחינו בני •שלאל הדלים והכושל׳ם. « דני יוחנן כי לאה ללוחם אין מעלול למוח נפשו חקז, התגנב מן המלול התחפש כמת מושכב על אדון חלל; ישומלים לא דקלוהו נחלנם של;פה דומי כפלוני חומות׳ עלו :נוד בית תשני לא עמדה פלילי עמי נדיח אחים הפלו גבל קנאה;0 שנאה עוללו היו בעוכל׳, כל פלישת נעמדה '"1יןייל ציון: יום ז לים חנינות׳ ללו לומי רחוייי•« um«■. .... גם לא סקלוהו כי יהיו לגדופה אן יצא ילא והיסח לו נפשו לשלל.