Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 80

80 נר אלהים כבה - עין הרויעה נסתמה׳ ולעדרי ת1רה אבל מאץ נחמה I ולכל כהניזחקר'ןליל מר מדאבה; כית־וךה מה תהי י לה. אשר י כמעט נשכחת׳ בכבות נרותיה כהיום אחת אחת - י הה, איור חדשי אין - ונר אלהים ככה! I 1• T T T T״ T T VI הה, נר אלד,ים כבה!-בעת יום יום ימעטו פליטת סופריה,זועמודי'תורה מטו, באין דורשי לגלמודה• באין מבקש לנעזבה, ואם כהן הגדול'שב לעת כזאת למרומו! קול נהי נעזמע סביבי: מי ימלא פה מקומו? והמספד פי שמם לנר אלד,ים כבה.'- נר אלד,ים כבה לנו - הוא נאסף בהדרו, בהשאירו קרני רוחו במפעלות מחקרו, ובסלעי תורה מן זכרו‘ לניצה נחצבה לברכה בארץ ולכל ביתו לתפארת, לברית אזכרת כיבוד לעד למשמרת - וכרמים יגיה אור - 'נר אלד,ים מה כבה! Schreiben von Jofua Lebensohn. תטליא כ") כתליו תד״ז לפ״ק. בכל כחן הלחם נעד האמת, 71' ׳לחיי לך, (נן תילא.) <שאו הלים שלום לכנוד ידידי, המשכיל המפואל, 1יח לענן יפה תל• חואל, מלח נשננ כ״ש מוה״לל .. ישא נדכה מאח ד׳, זה לא כניד נאחני החשודה מאמך, ידיד ננחל, מנחה נכנדה אשל לא יטלכ^ לאמות וגניש ונפז לא חתולה: תפל כונני ’צחק, כונני אול הנפוצים כה וכה נסיי ׳שלון ועל מלמג י חנל יופיעו נהלה. נם אחה, א יש חמודות, י נין כוננים שמח תיל ונונה לן מתג־נ. קלאת׳ מדנלותיך המלאים חן ושכל טוג וחחי לוחי. טעמתי נקל6 המטח מצוף דנם אשל תחת לשונן וחאולנה עיני אשל כמעט נפקחו לדאות אוד. s,,? מלאת׳ גיל וששון לדאות, כי תחת אשל ימים לנים היתה הפתיות נקלננו שלטת לסנחיי ׳ לאוהניה ננוד ויקד, ולדדות נאף אנשי מדע אשל לא שקדו על דלתותיה; עתה קייי ונתעודדו חכמי לנ זעיל שם זעיל שם למגל כתאה לאק, ואת צלתה: החכמה, המליכו׳