Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 77

77 ומה עוד נחמתי׳ וחיתי תוהו. - אי^ז ידמז־חלי, מום בגוו > עוד זאת נחמתו להקל כאבו. עיניו ידאו עוד ננוע כמוהו; אולם אצכי, כל עוד שמים י עור כמוני בלזאךאה בעינים, אך נפשי בקרבי מיחלת לשמים ׳ לראות עוד טובה' בארץ החיים ׳ .גוי אם מנוחה ימצא בשחת; אז כלי הוד, כל רום־תפארת, אף״מעיני בל תהי נעדרת׳ ונפשי תשבע גיל, תרוח נחת 1 ♦ > -r " " ♦וי > שיר תהלה. Bon Rachel Morpnrgo. תיותיד היקר והנענה, ולו דומיה החלה י היא צי״ר משה מנטיפיורי עם 10 הנלויס אליו ה' ישמלס ויבלכס. ענלו נעילנו פה ללנה לייושלם עיל הקדש . יאני למה וחולעה חשנחי לעמוד ולשלח לאח ח השפחוח. לפני הגבילה הנכבדת מלח אשתו כדי לעלות עמהס ולישב שמה. ולא עלחה בידי. ואחלי נשעס לשלום. הניעני נלכה ושלום מאח האכס השלם ההולן עמה ם כמ״ו א לי מזל לו• יצ״ו. ולכן אקוה נשול צדיק מדלכו וחיה. העיז פני ל3וא להתחנן לו שיגיד לי אס עלה השחל. ואלצנו החן •נולה. כאמול. ואתם הלי ישלאל ענפכם חתנו ועליכם תשאו לעמי ישלאל כי קלנו לביא בית השר נכסף נכספתי גס אל י - עז ר לי וברכני כי כלתה רוחי אל אדמת קדש הגיעה ברכתו ופה הנחני ״יי#וו וווו * י־*( ״»1 w ty # tu .י• נכזבה תוחלתי עבר החדש אורח חיים היא לי שהחיני בושתי להתראות לפני הגבר. נכבד ונשוא פנים אמנם הוספתי שמחתי בראותי הדרת פניו ששון ושמחת לב כי יש עוד שבר כי זה האיש משה איש הענו [שוב ויגיד לי אם.יש שם שבר הקים את המשכן עם אדניו רחל מרפורגו הקטנה. כי אות לטובה היא לא עוד השבר, ר׳ח אלול החל״טו קול ברמה נשמע. הואל נא הקם.את אחלי כי אין דורש אין עוזר לי. אלי אלי עור גואלי י הבט וראה ושמע קולי