Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 67

דנל׳ אנין■ גנול פולו הדל לו שחלונו וחסאלח מים אנוחם ׳חלונו חפאנ שמן שפין נפדה המנגינה כלג הקניון נן זאג זכרונו לבלבה. על הליכת ידידי. מה דודך מדיוד ובמה אהבתיהר מא1ד? דודי יקר רוח וגדול <גרך למרחוק הלך לו בירך וזאת לחנו פאר והוד - כי הלך והרחיק נדוד. גם זה לטונה . , , במ!קב אבינו איש כלילה פגע בהאבק אתו בכף ירכו נגע ועוד לזכרו; עד היום הזה גיד הנשר, כמרפה נבזה - לו ראשו הכהו בעל חמה י לא.;אכל מבשר כל בהמה 8 - על מות ר/משה 1^2! .Don I. H. Low ליל נ' ה׳ א״ל שנח אך אל ךל הגיטו לו פני חייהו לפ״ק לוג ימיו נפא חול׳ «מזח והוא הלן עלילי ני נן או נח לא היה לו. תנצנ״ה. משה מת! איש;שר צעיר לימים שב מעמק עכור לשמי רמים היות שם מלאך בין מלאכי צבאיות; רק על״זאת בדאבון לב אשפוך שיח אחריו בז אויבת בי לא הניח ט'לזעין" להיוריד לו ואגלי ךמעותי .Von Samuel A. Apfel מכתב. , אל ננוד חוחני היקל,החנם השלם ייקי יוח מ(“ה י י אחש׳ אשל הגדיל ד' לעשוח עמדי ומפליא חשדו לי לחח אוח• לן לחח! «חח אוח rr> I לאיש אחל, על נל תזחלח לב, על נל הקזה אשל ננשפח וגם נלמה נפשי, מצאחין פאסנה נפשי איש נוח! יל,ל לחבמה, ומודע לנינה חקלא. נן קננח «משנח חלוצים, ויצל׳ חנטי לנ עלי תלמי נפשך שחולים שולחים בהוד ישיח ׳אלנו נדיהס, אן שם הלגיעה לוחן הנבונה, ונקעה ודגלה נצליהס לעיונות חש,אוח חן חן להן ואת הגיוני לני הנה חואמוח, וכמל נמעו גם שחיהן pb3 גזען, טרשיהן יתונכוי וי^ רזוער מגזע מזה וחוער מגזע «זה, יאל לאש אחד יפנו והיו לאחדים, ונלאש האמיל אן ננולה אחח שוליה: אוח- שנח גם יחד נשנה החחנמוג׳ ועל נמל עדן חנמל! אלהיס לשיח נושפות". ו«ה נעים להילן עליל׳ גלמוד נגן אלהיס — לקטוף נל שושנה נחמדה, בל חנצלת ודן נגדלה