Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 62

אוהם והיו לאחדים בידו, ואך :הפן■ הוא , החלום נא מפעל הדמיון חמשתן> והמקנן והמחבר דברים אשר •חפרדו ולא יה לשדו נענע, והפוחר •נין* עליהם חרמש שכלי וינצור ויגזור לגזרים •לדי הדמיון — והעד הנאמן על זה מקרא מלא : את מתפי החלום ואח שברו שופעים ז' ע״ו ולזה א״ר חשדא: חלמא דלא מפשר כאגרסא דלי• מקריא, ברכוה נ״ה נ', כליייי כדברי תפר החתום. והלא השישים נצר, פשר, פחי! פער, נהר המת דמים בהברתם מחיחיס גם במובנם וענינס (וכן מקרה כמה וכמי שרשים אחרים מתדמי ההברה —) כלם מורים בצירה, כריחה, שנירה, פחיאי וכדומה. אך מה שיש לומר הוא זה: כמו שלפעמים בנין הכבד ינןתור בנין הקל ויהפון משורש הודאתו הראשית כידוע, כן מלוח רנות אם תשית חליפות להן, אס תשיל והתרג אותיותיהן, הפוך בהן והפוך בהן, אז מתון ההתכה תצאנה הוראות מתנגדות להן מהפך אל הפך. וכבר עמד על זח נעל ש׳ יצירה ויצר ענג מנגע, וכן כא| תשר הוא הפך פתר, ברח (ברית) הוא הפך נחר, צבר הוא הפך נצר וכדומה הרבי מאוד . — שם מחברת ׳"א עמוד נ״ב הערה מ׳ עיח להוכיח החכם הנכבד נעל חולדות רב נגי הראיות הנכוחות הידועות שלא תיו המשנה וכוי בכתב בימיהם ז״ל, ולא אוכל להאריך פה ולשיפור ששרותיו, אך באחת לא אוכל להחריש ולהתאפק פה מה שאמר שם: אמנם אשאל: אס כן האמת (שלא היו הלכות כחובות) מ׳ הרשה את רב לכתוב אח נר״חוח הת״ב? כ׳ אלה ודאי היו כתובות, שאל״כ לא יצדק על רנרים שבעיית שם p פ ר א? כוי עכ״ל. בעח״ב החכם הלבן, כאן חידודו קודם ללינונו, כ׳ עעה נדבר שהכל יודעים, כי מכוון שם ש פרא הוא המדרשים והנאורים היוצאים משפר אחד שפר ייקרא שבחורה, ושפר׳ על מוצאי הדברים של שני שפרים שבתורה, היינו במדבר ודברים, וא״כ הבונה נשפרא ושפר׳ הדרשות דש פ יא ו ד שפרי, ולא שהדרשות בעצמן הן ש פרא ושפר י, ואלה ודא׳ לא היו כתובות במשנה שועה פ״ה מ״ד: נו ביום דרש ר״ע אז ישיר, לאמי שאין ת״ל לאמי וכי שת הר״ב: שאין ת״ל לומר שאין דומה לשאר לאמי דתורה כוי, ודבריו קשים מאוד שהיי נאמת יורש ר״ע כל לא מר שבתורה כמ״ש בפירוש כשפרי פ׳ נשא פישקא וידבר ד' אל משה לאמי, ר״ע אומר כ'מ שנאמר בה לאמי צריך לידרש. ונכתב• הארכתי הרגה בענ ן ר״ע וירכי דרשותיו עם דרכי מתנגדיו. — נש' מנחת קנאות מכתב ע״ג צד קמ״ב נאמר נשם הרשנ״א : ב׳ לעולם לא •היה נשרך לקבוע זמן שלא לתתעשק אדם כי אם בחכמה שאתם קורין אותה גמליאל." חה קשה ההבנה מאוד! אם לא שנאמר שכינו בזמן ההוא חכמה הענע והאלתיח חכמת יון נשם: גמליאל, יען שאמרו נ״ק פרק מרובה ונמש' שועה פרק בתיא, אשור לאים שילמד את גנו חכמת יונית, אם לא לניס ל' גמליאל. Poetisches von Jakob Fischer. כמעט יצאה, אחריה באה אחותה הצעירה׳ טובות ורעות אשר עמה באוח בחיזקה ממחירה י שנה החדשה. מעטים האכילה כפרחי הגילה"׳ כפירי הברכות; רבים עזבה, כרוח נעצבה המלאה" אנחות. הישנה הסע, פעמיה תשיא׳ עתה נפרדה מטנו תחבא, כעשן מארכה 1 .I.T t ז לעולם אבדה.