Kokhve Yitsḥaḳ · 1856-01-01 · 21 (1856) · p. Seite 8

כל אישי ישראל וצדיק באמונתו׳ לזכות ולראות בנחמתא׳ ייתי דנחמינא׳ אור חדש על ציון, מלאכי שלום משרתי עליון! השמיעו כטרומים׳ שריקות עדרי הצאן כשערי ירושלם ׳ כי ידוו לב החים ׳ ודמוע תדמע עין בית ישראל הנאהבים׳ נראותסישאת וספחת נגע צרעת ממארת כת מסיתים באו שעריו׳ שערי״ירושלם׳ הציבו כמטרה לחץ פח יקוש׳ דבר הוות׳ ביתאספיטאל. ניורו המורים זיקי וחצי בלסטראות לחבל ולהשחית ולצוד ציד במכמרתיהם :ופשות האומללים והנכאים׳ הן המה׳ המדאיבים והמכאיבים׳ ויטרח חיי בית ישראל׳ מראים טלפיהם׳ צוף נחיל דבש בשפתותיהם׳ כי אך לטוב חיות נפשות ישראל כונתיהם׳ ואחריתם מרה כלענה׳ מזימות פיגול מהשבותיהם׳ ארור נוכל באדריהם. וזה האות! כי לפני חולי כל בשר איש אשר הובא בית פננמה בית האספיטאל׳ ואך יום הראשון כי על מטתו ישכב׳ יציגו לפניו שלחן׳ ויקריבו עליו בכורי ראשית פרי תחבושת רטיה ומזור׳ מחברת ברית חדשה ׳ ומניחו על השלח! ודיו — כי חבר למסית לא יעזבהו׳ ולילה כיום יביע אומר בשפתי חלקות 5 ראה נא ידידי אחי יקירי ׳ טובת ושלימות האנשים הבאים בברית׳ ומה מתוק לחיך ספר הברית ומפליא להפליא טובה ומתקרי לאמת דבריו. והחולה במר נפשו ׳ עיניו ולבו לשטים. משתומם על כל המראה הרעד׳ הזאת׳ ויתמה בלבבו לאמור׳ הלא אנכי באתי הלום לטעום סממני רקח שקויי לעצמו תי ומזור לגופי ׳ ואיככה אהיר׳ כנפש החוטאת לטעום מר המות לנפשי? וימאן לקחת את תחבושת הטרה ויאמר הרף ממני׳ כי לא באתי הלום לאלה — ולא נכלם הנער המסית לקול הדובר ׳ ויניחה על השלחן למשמרת פגע ׳ אולי יציץ ויפגע׳ ולאשר הכת חנז׳ בוש לא יבושו והכלם לא ידעו׳ יום יום יבוא הביתה לעשות מלאכתו מלאכת רמיה׳ ושאל ישאלהו על מזור ורטיה׳ ואורב הוא לנפש לצוד צריה׳ ובמחתרת ימצא גנבת דעת׳ לחתור ולסבב סיפורי הפלאות, עדי עד כי יניא ראשו לביא בברית׳ ונקלה נקל בעיניו לאמור׳ ראה זה פרי חדש׳ כתוב לאמו בדברי הנביאים׳ דברים נחמדים בראשיתם׳ וכלענה מרה באחריתם׳ וכמשל הצרעה ׳ אשר בנחיל דבש נתונה׳ (והרופאים ישכילו בעי האשנב לדעת' אם השכיל וצלח נער ׳המסית׳ וכאשר יראו כי לא מצאה מקום׳ בטלה אהבתם מאהבת ישראל ׳ וסממני רקח ומזור ורטיח לא ניתן למו עוד׳) ואמת יהגה חכי רבותינו ז״ל במוסרי אבות, כל אהבה שהיא תלויה בדבר׳ בטל דבר בטל אהבה, - הן אמת נאמנה רוח בית ישראל עם אל׳ מעוני כבל׳ ומלומדי סבל׳ על כל גל וג? כי כל עוד בם נשמתם׳ נפשם קשורה בגויתם׳ עיניהם ולבם אל א? אלים׳ משה! מורשה ירושה מאבותיהם ליחד שמו באהבה: שמע ישראי כו׳ ה׳ אחד — אולם׳ מה יעשו צעירי הצאן נערי בני ישראל תשע או עשרה שנים׳ חולי בשר איש׳ כי יבוא לשכב בית האספיטיאל' אחרי כי אין בכחם כה שכלי המתגבר ׳ להתגבר כארי, ולמאי0 ברע ולבחור בטוב הנצחי ׳ ויהי כדברם אליו יום יום (אם כי לא