Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 54

64 עורקי,יענו• בי! מעטים ימי עדני זנח אותי טיוב ויקר לא ראו■ עיני —. מנוער תמות 'נפעוי בעמק הבנא rrf ועד זקנה אסיק כלימות בתוגה״ואנחה -; י וי •;יד v׳1 :,׳ י r ן ־:-TT פכה ברעתי ־שלשת זמגי אפרתי: .ילדותי.. עותרות,ועונות זקנתי T על אניות אב;ד. חיש קלי חלפו•,. s ישנה אדור ישנה חגים,נקפו- T ^!ספו• ת 71 לי צוף-־תקנוגיהם, . גם לא טעמתי פרי־מגדיהם! כל־מקום איגור עין השמחה צופיה. מוזר הייתי לוי < וחלקי תא נד - ד מסבות עתותי תמיד רדפ'וי7 חלמוני ולמטרתחצם' שמוני, גם' אתה. איש יהודה, מיום היותן?, מיום'שלחןז אל'בגולה לנפותן?, תלאות ־שונות על ראשן? עברו. לאום מלאום.יאמץ וחיל יגברו, ואתה משמים ץדומם חרר פלאים 'באוב מארץ קולף לי כשוכן ןפאים; בל-עם ולשון גדלו עעיו׳ חיל ׳ . ואוףןז נישןה כפתה'וחשכת הליל; ובכל־ ז'א7עינף'ליד, 'לרגעים יבחגף, תורתו בפין? ועדותו' לימינן?• 'Tי גם אוץ י, שפית עבר , היפי פיה י . אם הלשונות- גפן אדרת פוריהי. מעת בבלה עדתיהדרתך. נפלה. גאונךיחלל _ועטךתןז השפלה,”"