Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 53

53 תוכו כמרקחה, קבר פתוח רגשותיה¬¬ T! T •f'-i . rlr:v ■■ מה נעים גורל כל יצירי מרום, אם קרני הודה 7שמיש הערבים י■ - , - י v v זז־זז• טרם מותן; עור יחלו- שבעתןם. עוד משביבי אשף חציך!סה^כו-ן• האח! ישמש צדקה מרפא בכנפיך, בימןרק חרוץ 'נוצת אברותיף TT .יצןךי הטבע בפוך תתיפי; לאוד זהבך, מוקד עולמים, .ישכח 'דישו כל פנים נזעמים רק נפשי תאנת —זנחה משלום.— הבט'בעלי כנף נון* ם נקבצו., כעת ערב .יחד במרום למדיא, VV -- -ז ... להעריב ערבם תוך מע־ונתם, תוגה אין בתוכם ערבה שנתם. T יל . ׳ TTI T»T T הבט השושנה הענוגה ונחמדה .־fT|T: . T *W T בגביעיד, ילין טל, .ואל סגר בעדה כי הוא הוגה ורחם כרוב חסדיו על כל פזגלי כפיו ויציירי^חו, ויאמר כלזאשר נשמת רוח באפוי: שומר כל.עצמות אל, לא יכלה באפו! פרי עץהח״ם שתול בנוה עד פלגי נעימות. אוגר בשמחה בדמי,ימיו כל בן חילוף; אם כעת דמה תחת צלו עוד.«חליף פיח!— דאגה כזאת בל תמנעהו• משימות^ היום ^שון לבו!.דודה?נהו-— * .הגם אנכי ערכתי לגד השמחה ישלחני: 'שתיתי מיין חלבים, יין משתהו•' מרה יקר יטה עלי חסדהו•? r vltT “־ * ו*•