Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 47

47 העוני. t 1 אדם יורש, יפזר לב$ת כעע\ורגז, משחיתים 5?ש מפיר ואפיון. ל בתיו אמולה סבלי;פעו, יחבלו און— מרפיון רוח, .ישרותו עיול _גח#ת בת -יופי תפרשי - -!י2! ורפעו נגעו.ונענה, יחרה בחילת - לאברו־ן תהו־פהו. ידמהכאבן.- ׳ימרת החכמה. ־ T I T V -| I לעוו^נה נחמדה, חכמת נאותות— בנן?שמים, הפה זהרה אם עין רואי׳?גליה צופיה; אך אם מ&ניויש מתנכרת תתן ריחה בנזקיום ציה — י v טוביה אונגער מיעראסלאוו. Poetisches von .Jakob Triescher aus Trebitsch *)תפלה b$b היי: נשאתי עיני ואראך מרומים היושבי בשמים: אשפילה לראות שם עמקי תהום כבודך יספרו: אחור ») Wir machen unsere freundlichen Leser anmit auf dieses gediegene, klassische Gebet—eine Arbeit dergleichen die neuebn׳ sehe Literatur wenige aufzuweisen haben dürfte—besonders a»l' merksam; und können nicht umhin dem geistreichen Verfasset öffentlich für deren Mittheilung zu danken. Stern-