Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 1 (1845)
- Issue
- 2 (1845)
- Date
- 1845-01-01
- Page
- Seite 37 (sequence 37)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/4785731-6731297-4786838--0135-4786876- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
37 — המגאריס התדשיס גס ישנים לא נדע החימר והקשוי 3ין תלקי הפי הזה, ואיך רלג ה תשורר מהרעיון תושיג יתירים גיתה, אשר פתרו הרד״ק והר״גע והרג אגן יתייא ועוד רגיס שהוא על הולדת גנים, למוציא אסירים גנושרוי!/ ולסיים אך סוררים שננו צמיתה, ולפירושס הס' הזה מחוגר מרעיוניס נגדליס, לזאת פניתי אל לגני לפרשו נפי דעתי: וזה נאשר החל לשגת את הקנ״ה נאגי יתומים ודין אלמנות, אמר אח״נ אלהיס מושיג יחידים גיתה! יחידים, לדעתי אנשים גדולים וחשוגיס! ונמצא עד״ז גנראשית (נ״ו ו' י נמעט שנג אחד העם את אשתך, והנאת עלינואשם, ונאשר פתרו רש׳י ואונקלוס ויג״ע שפירושו המיוחד שנעם וזה המלך, ונאשר נראין דנרי אניתלך: נמעט שנג אחד העם את אשתך שעל עצמואמרזאת, ני לדעת המפרשים האחרים יקשה : איך נדע שנמעט שנג אחד מן העם את אשתו• ונגראשית (גי נ״ג.) הן האדם היה נאחד מתנו ונו' פירשו ג"נ ע״ד זה׳ וגס רז״ל קודאין להפרושיס מהמון העם: יחידים, נמו גתענית (וי ע׳אי גתשנה הגיע י״ז גמרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענים ונו' וגעו שם גגמרא: תאן יחידים• אתר רג הוגא רגנן, נראה מזה ני להגדוליס והחשוגיס שגעס היו קוראים יחידים, וליחיד יחיו. גיתה, הוא לדעתי גית כלא, ונאשר פי' הרשנ׳יס על ויעש להם גתים דשמות, שעשה .פרעה להם גתים לשמרם לגל ילנו חל העגריות היולדות, ונישעיה (ל״ד י״ז) אסיריו לא פתח גיתה, משמע ג״נ שהוא ניד אסיר, ולא נדעת המפרשים שהה״א גסוף גתקוס צמ״ד גתחילהי ומעתה ננון יהי' הפסוק הזה, ני נאשר שנח את דיאמר: אלהיט מישיג יחידים גיתה! פי' שמושיג ננגדי ארן גנלא נין יושג חושך וצלמות, וגס מוציא אסירים לנוטרות, ני לא יהדר פני עשיר, אך סוררים שננו צחיחה , פי' רק הס ישננו גגור מחתית ואל ירומו למו, ולא הישר— ועד״ז הפי עולה יפה וחלקיו תחוגרים היטג. — מה תתהלל ניעה הגגור חסד אל נל היום הוות תחשוג וגו׳ לתהליס נ״ג ג' די) לא ינולתי לעגור על המקרא מגלי השתומם עליו, ני איך ינואו גתוך ספורו מגנות האיש הזה, מלין חסד אל נל היום? נילהמפרשים אשר אתרו ני על עצתו אמר: שלא יונל לעשות עתו דעה געגור שחסד אל נל היום. היה צריך המשורר לפרש דגריו יותר ולאתר על המעט: אגל או אולם חסד אל עלי נל היום, ונאשר יראה זאת נעין נלך אולם לפי גיניתי עתה גפסוק הזה, נונל לתקנו רק ע״י דגר קטן, וזה אם נפרש תלת חסד הנזנרת נאן נמו גויקרא (כ׳ י״ז) חסד הוא וננרתו ונאשר תרגם אונקלוס שם ק ל נא הוא, וגס רש״י ורתג״ן וזולתם מטיס לתרגומו, אז יהיה המשך הנתינים ננון מאור, ויתומס: ,Was rühmst du , Thiran, deiner Ruchlosigkeit dich!der Gottesschmähung den ganzen Tag וגם נונל לומר שמלת אל נאן תורה על רגוי וגידל המסד", ונחי נחירי אל, ארזי אל, עיר גדולה לאלהים ויתורגס ,׳der großen Schändlichkeit והנוחר י3חר־/ רגם ר^יתי שעל דרך זה מפרש הרג החנם מהו׳ יצחק סטגאג נס' שפת אתת את הפסוק משמרים הגלי שדא חסדם יעזו3ו (יונה נ' טי) ואתר ג״נ ש חם דם הוא נמו חסד דויקרא והסיר את הליט הלוט על פני הפסוק הזה לפניו• לא אמנע מהעיר את הקורא אשר ראה ,אורי על איזה פסוקים נתחגרת הראשונה נ ו נ 3 י יצחק, גתו גארתי גס פי אחד גתהליס ת״ג ו' לגל יתפלא ולאמר: הלא לא לו הוא הזרע אשר הקימה על שתו, והלא זרעה נגר החנם שור נניח?