Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 15

15 ופנות .עימם, מצא חן פפלים. נצר תיום ויושר , צעיר רק לפשר׳ לבלתי עקב איש ׳ משקר תבייש; 1יל?פש אמללה׳ המלא חמלה, לכלכלה ולררינה; ולהפר האביונה: אסוף ברוח איון׳ בלא משפט י׳ון; ,עשה רק טיוב ׳ והחסד אהוב׳ נוס מרשע מנמל ׳ תמיר לעמול, בלי הנפש— זאת עניות— נפש!— ממשתגעים, אשר מתולעים׳ הון נחלתם, באחזה קבךתם ׳ לעצר מהם ׳ כל עמליהם• למה אחסרני מטובה? לחוש אתאוה ׳?ריבות עקבה, אשד ה^בע׳ לאיומץ החיים׳ נתנה פי שנים הלזא החשב רראיון, לאלוה שיובן מעיון, בעניות גוית??.לץ׳ שמיו להערץ; באניה וראבה׳ וקבה רעבה, מכתמים. מהלך תקופת הטבע. משארית אישים אחרים׳ לזאת הנובל כחיים רדיתיו. אחרים לחרוה נולדים ׳ לא ישבר רעבון ייוךשיו ועמיתו ׳ כן תחפץ הטבע תקופתמו < רק מותו — יתן אכל למיו.—