Kokhve Yitsḥaḳ · 1845-01-01 · 2 (1845) · p. Seite 6

i למעשיך לא נחנה זאת המגרעת י כי נוסדו״יחדו.על אדני הדעת׳ כי אהבת הבסף שקר והבל אך טוב וחסד עשתה נרבתך, הלא המה היו מטרתך / בכל משלח;דךבכל מסחר וסבל- לעשיה חסר כאחר הצבים רצת׳ לעזיור ילך׳ עברים תמיד חפצת ׳ להקים לטיובתכלו בתי הספר גן חמר הם עץ חיים בם פלח י ופרי צד^ןה מתלמיהם צמח, בגשם נדבות ובמרד, אמרי שפר. — 6 רועה נאמן בקר.יפקח עיניהו,?מקל נעם הוא י?הג צאנהו, לנאות חמד ונחלי ערן יביאמו. עדר הקצובות הם למיוהעו־ך, בל יתע אחר 3תהו לא דרך ׳?'שלום יחדו יך?צו לפנירועמיו. הלוא אליו בני היקר נמשלת! ב?יתק שפתים בניך נהלת, עלי ארח צדקה ונזעגלי ישר עלימו חיים גם שלום .ימצאו, אשר בפנינים ובפזלא יסלאו; י --- - י י - י : ז ז בי טובים דודיהם מכל העשר - על נ?ש נענה ונדכאה רחמת, למסלת ביתך את לבך שמת, מני רגל הדל בל תשבח; הנה אלה בחבלי עני נלכדו, אם על דלתותיך יום יום שקדו׳ עלץ לבך והיית אך שמח. מהיונך אספת בנקי־ון כפים ׳ נתת למיו מתנה אפים ׳ בנחת שלחנך השיבו נפשמיו. : - ד ••י: «־־ - : T הכאלה אךח־יח לך.?חשבו, אם מאת דלים אל לחמך לאזישבו וממנו לא סעדו לבותמו? ועתה?.לרך כל הארץ הלכת ׳ מי ינחה כה בניך פה הנחת? ואל מי נ?שת מעט הצאן ההנה? הנה .יקר תפארת מחמד העין? שהיה למיו מימי קדם—אץ! בל הדרת חיימו׳ אהה! איננה! אהב כסף, כסף לא נשביענו, שאף להון ולעשר חונן איננו׳ בחל הלהט משרב ושמש ׳ המון מים בצמא גרול בלע׳ ופרי תבואה מ?ינו ימנע ׳ מדבר ושממה הוא שאה ואמש. i