Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 62

ווינה, ויצלס ניין לשיל נו שיל ציון גס אסל׳ הגיע אליו שנוף «׳ם לניס ניוג הדרך , כי מלץ נשגב אהה — שא נא! אדון יקל! שא נא כ׳ עלכח׳ סהלוח לעיניך אשל לא החשוך נהנה לקחהן מחיל אשל קניה סכמה ודעה, וחלף פעלו הטוב בהליס קל1 שפה קדשינו; כי שוס שכל ועשוה הטונ והישל המה לנדס שכלן וגמולו; אמהל נא ואהפוש עט קופל לכחוג אח השילה אשל לחפך מאהג׳ הלימותיה מעקי כהני חלומה לכוכנין — פן עוד ישלוך חץ אשי •רחש לנני נק<־ני, ואוקיפה על חהלוחין — מכנדן כעלכן הלנ.... הג־ולה בלכתה בבלה. T V T Ti*•* : T (Von demselben.) ואת יתר העם הנשארים נעיר ואת המפלים אשר נפלו על המלך בנל ואת יתר ההמון הגלה נבוזראדן רב טבחים. (מלכיס נ׳ כ״ה י״א.) נבוזרארן המיוחל, ה־וליןי שךיהו. ביזוי' ’וכושל׳ עם קרמה,ו׳ נבר3ך^ר אדונו, ל,<יהו 3?רץ׳ ר,{(ה ב;א'ונו אילי ד־.ארץ - הוא י;ל השרידים יי1.קי ׳ בריהדימו ך;ל צדקיהו המולך! נמע סירו^לים אך?ה?גל גולים רביותים אסורים ב?כל. _עמי יאןח, זי1ד פלאים׳ כיליל צורח יהגה’נ?אים׳ ממע31ת גבוהים, 3ירי^ה י אזכרה אלהים. אזכרה ואד,מיה: 4,!$יח1 ^n־ns:!n 11ןי נסלתו בזעם לנצח. כצפורזנ1ךךת' מקן;?!ת׳ משבתה יורדת, ןןראשהן:ת;??ה^ה י כשברון?תגים ׳?קרן נגרעה הכת ירושלים! נטישה נען?ה י לאדמת נ?ר ׳ שכורה מףאבה -י אל משכר! ציון נה^ה קזברך, םךה?ה ׳ חגיך, לקצ^ה׳ מועדיה תועקה• בדמעות לחי קנוח בגולה, והמרקד, ביתי כמוקד עולה! מקרקזה שומם, ההידרא־ון,