Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 50

50 ופרח *) , ראה הרב שי״ו עוצם כשרונותיו עד להפליא וכתב לו מכתב מיוחד לעורר לבבו לחבר ספרים, וזה לשונו! למה יסרב רום מעלת כבודו למשאלת העת אשר תאמר לו איש תוחלתי מה תתן ל' ואנכי הולך ערירי, הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי. כי לא במחרת יולד איש כדמותו ובצלמו, איש אשר רוח בו, שדי החכמה ינסב עיי למעלה לחבר פירוש על הירושלמי והטכילתות והתוספתות, או בררן הבקורת על בודג ושאלתות ופו', לא כן אנכי השלכתי בכף הקלע נרדף מהבלי הזמן וים רועש מביבי. — אוי לי כי יאמר עלי כאשר אמרו על בן תנתלום וחברו בן המוכס ן(בירושלמי פ״ב דחגיגה), רואי׳ אנכי את מבועי המים ואין אני יכול להשכיר צמאוני "אלה המה דני הרב שייר הנעימים, הראויים גם כן להכתב בספר לזכרון כי יעידו על ישרת הלב וטהרת האהבה האמיתית אשר היתר, ביניהם. אכן הרג חיות לא רצה אז עוד להפיץ תורתו ברכים. רק הוסיף בשקידת' ללמוד ולחקור ולאסוף אומץ בידיעות רבות, ושטר את הדבר לעת טצוא. , בן עשרים ושתים שנה נתפרסם שטו בארץ, ונתקבל לרב הגליל בעיר זאלקווא הטפוארה, כל גדולי העיר ובפרט הרב הגדול מירי‘ שאול הכהן ז ל, הרב דקיק הוכניב, הרב מוח׳ יוסף אלעזר ז״ל, ראש! מנהלי העדה, ובראשם הרב החוקר הפילוסוף הא לה י, הכהן הגדיל מאחיו מוח‘ נחמן קראכמאל זיל, שהיה אז ראש הקהל ופרנס הערתי כלם נסעו לקראתו, ובדרך ארח עטהם לחברה גם הרב החכם חמל"! המפואר טוה׳ שמשון בלאך הלוי דל, לקדם פניו ברוב שמחה ורגשת לב וקבלוהו עליהם לרב אב בית דין, להורות למו חוקי אלהים ואי] המעשה אשריעשון, ביום שבת קדש ם' שמיני דרש בב״הכנ הגייי בסוגיא דתוך כדי דיבור כדיבור דמי (בב״ק ם׳ מרובה), והלומדים המפורסמים אשר בעיר זאלקווא,, המפוארים מני אז לבעלי שכל צי•; וישר מאד היורדים לעומקא דדינא, תמהו והשתוממו על עומק עיוני' בדרכי סלסוליו וחריסתו, כי היו מיושרות וסדורות, בסברות בנויות ע"5;: חוקי ההיקש וההגיון והיה למופת. ~ ואחר זה היתה דרשתו בענ’ג' מקרא ואגדה ודבריו היו כנחל נובע מים זכים וצלולים, וכל העם וי1' את הקולות ויאמינו בו ובתורתו — ובעת שנקרא לעלות לתווי; בפרשה השלישית סיים הקורא לפניו את הכתוב: ולהורות את ננ' ישראל את כל החקיסאשר דברה׳ אלהים ביד משת ואז אמר לו הרב החוקר הגדול מהרג הכהן דל: סיום זה הוא ם’0! ודמז גדול כי מטע כ יהיה טורה לבני ישראל חקי ח׳ ומשפטיו־ וסימני• *)השפל הזה הוא מהלב הגדול הר,דמון «,ה׳ יצחק כהן גרני משה השלח׳, יה" גשלא מאד פל כל דעי הלומוה ומפשרוח וחלה, ומדד המלוח הנהוגוה בי)",, יפי! חילוקי דידס נין א״י ושאל אלצוח, מנדן ילושלים והמקדש, וכל פילוח שג" י ומשיפולי המדוס והמטנפוס, השפל זה חוא יקל מאד נמציאוחו, וכעס נדפש «״v בלונדון הנילה , פ״י ידידי הלנ החכם המפואר הוה׳ צני הירש פדלמאן נ״י, פם י•1,, וחיקודם, ונלאשו נדפש גש כן מכסנ יקר ומפואל מאד מהרג הגאון מהל״ן סיד ־י וכפי אשל כחג לי ידידי זה מלונדון ימצאו דנליו חן נפיג׳ כל קולא,