Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 80

— 80 A ר^את האסת. Von Mandel Basch. אי ככיור .ישראל אי ר)ךבי תםארת1! איה חשמל חכמיו וסיופריו, הדר גאניו: אהה 1 חלמה גדלתיו אבד זכרונו ר)ד־ר שמיש :עקב, אסף;פעתיו. לבי! לבי! שכולה ןגלמודה אראה תיורת אל למשה פה אל פה נאמרה. נטושה מבניה תשב הטהורה ומבין רדיד אבלה חישבת.עד תראה. עזבוני בני! בקול נהי צורחת, מפקיורי זרים ישתו הזדיונים •11•־ T* * : ־•• י טבאריות חרישיות סתמום הו־אישיונים — ולקחי הצח ובהיר שאנו קהת. אסורה נא ואראה האיש האבדון מי הצית איותו בלב נל בני עטינו? מי רמס ארצה קרן נאותינו? בל יסעתינו, כל ננהנו־בזדיון? הנה ■' חבל נביאי שוא קמו היום אנשי שפתים קיוו־אי האליל בגר1ן׳ בל ראו איור עבר מבי עורון ־ ז . '•• ■1 f ן . בשירי ענבים וחשק;כלו כל היום. אלו! אלו! טחףבנך:עזראל! אלו מקדשך נתצו שרפו, אלו ברהב רוחמו נד הניפו נדיוע ארזי הטכניון׳ שתילי אל. נרפים הם נרפים דרוך מיתרי בינתם •1• -- - 1 1 I•■ זז לרדת בעמקי _יטי העבריות, לכן;באו במרמה וצךיות הסר לבב בני;שרון מלקחי אב1תם. מי שמע בזאת? טי ראה כאלה? כהני עבר בל זיךעו תורותיו