Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 54

54 בן הרב הגאון מרה יהודא ליבוש בערנשטי־ן דל אב״ד דמדינת גאליציען ולאדאמעריען.0 בן הרב המסורםם הטפסר הגדול מרה ישכר בעריש דל פרנס דד ארצות, בן הרב הגאון החסיד המקובל מ׳ זאב וואלף אבדק סקאליט׳ חתן הגאון מרה יצחק דל אבדק בראדי, נכד הגאון רבן של ישראל מרה העשיל דל אבדק קראקא, בן הגאון מרה יעקב דל אבדק לובלין. אמו הצנועה והמשכלת דל היתה בת הרב הגביר הטפורסם מרה ןויים בערנשטיין דל, בן הרב הטפסר הגדול מרה צבי הירש אחיו של הגאון המדינה, בן הרב הטפסר מרה ישכר בעריש דל פרנס דדא כנזכר, — ואמה היתד, בת הרב המפורסם שלשלת היוחסין מרה שמואל איטינגא דל, נכר הגאון טרה ליבוש דל ריש מתיבתא דק לבוב, נכד הגאון הכיח דל׳ והרב ר שמואל הגיל היה חתן הגאון המפורסם בדורו מרה ליבוש דל אבדק קרעטניץ. גם אחיה היו אנשי שם גדולים ומפורסמים בארץ, כמו הרב הגאון טרה ליבוש אבדק טשעריוויטץ(סמוך לבראדי) חתן הגאון המפורסם מרה אלעזר קאליר בעהט־זז ספר אור חדש, הרב הגאון אבדק טרעביוולע(בגליל טארנאפאל) בעהמ״ח ספר בגדי כבוד על אבות מרה מנחסמענדל בערנשטיין זיל. והרב הגביר המופלג המפורסם מרה צבי הירש בערנשטיין דל. זה הוא מקור מחצבתו בקדש ואלה הם תפארת אבותיו, ואשרי לו.כי זבה גם הוא להיות באחד מהם לגדל ולהדר שמו היקר. ועוד בימי נעוריו נראו בו סימני טהרה ואותות רוח חכמה ודעת, אשר העידו עליו כי אם יגדל — ירבה לעשות חיל ושטו הטוב ילך למרחקי ארץ. כי שכלו היה שכל *) כל ענין רננוח המדינה, נגאליציען נודע כעת רק נשם, •אכן העקרים והפלעית תוקף הרננים האלה ונהי משפנדהם וחוקי קדר נחירסס, נודעו אולי רק להזקנים שנדוי מאשי תפרו להם אנוחיהס, ואולי גס מהם נשכחו כי לא נרשמו נתפר לזכרון, ■ לה! אמרתי להעלות פה מה שנודע לי, וממה שקראתי נתפר קורות היהודים (משנת הסט“' עד חתמ״ה) להחכם המפורסם מו״ה מרדכי יאתט נ״י, לנל ינוש ישראל נשמעו קורותיי נספרים מחכמי עם ועם, והוא לא ידעם וכאלם לא יפתח פיו. נשנה תקל״ג או נשע״ם למספרם כאשל נאה מדינת גאליציען תחת ממשלת עסעריין, היו עניני היהודים נהוגים כמלפנים גם נדנל המאיס והארנונות, אולם נשנת תקל״ו (ולמספרם חשע״ו) נששה עשי ליולי, יצאה פקודה חדשה מהקיסרית מאליא עתערעזיא, כי מהיום ההוא והלאה נם עניני ועסקי היהודים ,מסודרים יהיו, והפקודה הזאת נקראה נשם סדר היהודים (יודען־• יויידנונג). על פיה ננחל ר נ אחד על כל מדינת גאליציען ולאדאמיריען וגליל ז א מ ו ם ז (כי מחוז הנוקאווינא לא היחה אז תחת ממשלח עסערייך ולק למאלדוי תחשג, ותמולת9 היה גליל זאמושך לגאליציען), ועמו שנים עשר פרנסים ונשיאים, נית מששעם של הננחרים האלה , היה כמו נית ממשלת ופקודה ליהודים (יודענדירעקליאן) וממנו יצא כל חייו ומשפנו אשר על פיהם יחנו ויתעו, וככל היוצא מפי הפרנסים כן ישמרו לעשות. והגם שמדינת גאליציען היתה גס אז נחלקת לתשעה עשר קרייזען כמו עתה, הנה לפניני היהודים נחלקה לק לששה פלכים, נכל פלך ופלך ישנ פרנס אמד, רק נעיר הנירה לנוי ששה פרנסים היו יושניס תמיד, ורנ המדינה כמלכס נראשס, כי גס משנה היה ליי ודייני וסופרי מדינת גס מעתיקי לשונות (יויאכסןאסארען) עמהם. — כל ענין נים משפע זה, היה כמו נית משפע שרי הכהנים (קחנסיכוסאריוכ() נתוקף ועוז מהממלכה, וכל עניני היהודים היו «סורים נידם, נעניני המשפע ני!י איש ואיש, היו דייני המדיני דנים אח העם לפי «שפעי התולה , ונעניני הדח והאמונה היה נידם להחרים על כל העוני נזדון, להגדילו מתוך העדה, ולתענישו גס נעול נרזל על צווארו ולשימו נסוהל נא’1 מוחה. נגד משפע חרוך נדיני ממונות אשר יצא מקוים מדייני המדינה ומאושר נסיהם. המשפע המיוחד להם, (על חותם זה היה פתוח נשר נעל כנפיס עם שני ראשים ייי ציוני הכנוד [עהיענלייכען, חאמנפען! אשר לניח עסעליין), לא היו הנעל׳ דינין רשאים 4