Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 51

51 אי נסתרה נעלמה אהובת לבי תמתי? והנה מפר1מיו הסהר אלי קורא בקול דממה ״אל תבקשנה עוד נער! "אל תבקשנה עלי האדמה" "היטושנה היסה "חדלה מהיות עוד פורחת, זו ז t - "בעלומיה נקטפה ״נתמת ותרד שחת.״ בת עיני ירדה מים על מות רעיתי תמתי, אהה! למה זה לי חיים צעקתי: ואיקץ משנתי. אמנם זאת היפה פיה?! 3ם היא איננה רעיתיז ״ Te« - T V בנאוה עינה ציופיה ובחן וענוה עץ יונתי. וזאת שם המתהוללת? נם היא איננה אהובתי! היא אוהביה אוכלת, ... y T V *« ולא כן חן;תי ת^תי. וזאת הוטמנה הנכרת? נם זאת איננה רעיתי בבדה היא כעופרת וכאילה קלח יפתי, 1 t ״ זז -|1 T ד האם בין כל בניות אדמה ד,ה לא אמצא עוד רעקתי? (Nach Voung.) ,שעי פי לילה Bon demselben. א שינה נעימה, אושר עיף יגע כה י• כאנוש תרדוף בחפזה ובלי מנוח אך אחרי ילדי ההצלחה, תשכח כל עצב יגון ואנחה, מעל ערש דוי תנוס כעל כנפי נשרים, ותתעב כל עין כוכיה במסתרים, ער הנני, — אך מעט בצרתי וכנטל כבד היתה עלי שנתי. — מאושרים הטה הישנים שנת עולם! אכן אוי להם, אם גם בשאולם יבעתומו חלומות נוראים וחזיונות וזה את זה ילחמו שעיפים ורעיונות, אחתור לבוא היבשה, כאיש טובע, ממצולות ים חלומות׳, עיף ויגע י כי כבין מלחמת משברי גלים בסערה נפשי נעה ונדה מצרה אל צרה; אך מעט קט — והנה טובעת! כי אבד מידה משוט הדעת, עתה מצאתהו, אכן תוגה בתוגה החליפה! והחדשה, אויה ז עוד לענה ומדורות הוסיפה,