Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 33

י«*«ו — להוכיח את עמיסן ולהדריכו נדרך ישרה — ועפעפיך "שירו;גד ד — תביע Richtest Du den Blick auf Deinen Nebenmenscheu, — בראשונה על מפעליך., ורפלגדמו um ihn nämlich zurecht zu weisen, — so richte ihn erst auf Dich selbst- והמאמר אתרי,: פלש מעגל רגלך, ׳פלש מעגל לפירושי. — פי' לדברי הראב״ע כפי שלח וכפל תכהן על כל עדת בני ישראל ונשלח להם כי שגגה היא והס הניאו את קרננס אשת לה' וסעאחס לפני הי על שגגהס, וכי תלאנ״ע: וחעאחס זת השעיר ונעבור ההוא שמוך אל נתים הוא קכוון והעתיד הפך עכ״ל, והעיר הרב המבאר וז״ל: ונלאה פגועות נפל נדפוש , והנכון ל״ל ו ה ע ת ו ד ור״ל שם שעיר כשהוא שמוך אל עזים יורה על היותו קטן, וההפך נהעתוד (מן עתודיס העולים) והוא הצפיר כשהוא נשמך אל עזים הוא הגדול שנעזים, כמו: ולפיד העזים הגדול עד מאד (דניאל ח' חי), ולדעתי אין דברי המבאר נכוחים למבין, כי למה נלמן לפרש כי עעודז נפל בדפיש? ומדוע בושש תראנ״ע בפירושו לשעיר עזים ויאחר עד עתש להעיר על ההפך, הלא פעמים לנוח כתוב שעיר «!׳ם בפי הקודמות? ועוד לפ״ז אם הצפי ר כשהוא נשמך אל עזים הוא הגדול שנעזים, הלא שנו מעשה המעאח נימי עזרא נחנכת בית אלהיס ממה שכ' בתורה? כי שם נאמר: 'לפירי מזין לחטאה על כל ישראל תר׳ עשר למנין שבעי ישראל (עזרא ו׳ ׳"ז) והוא כמו בעברית, כי אונקלש תרגם ושעירי עזים (במדבר ז׳יפ״ז) וצפירי נר עזי, וגם בעזרא מ׳ ל״ה נאמר צעירי חטאת ושם כל חענין בלי עברית, ונד״ת• נ' כ״ט כ״א כ' וצעירי עזים לחטאת שבעת, וא״ל כי שם היתת הוראת שעה כמו שפי' רש"׳ בעזרא ונד״תי, כי הוראת פעה רק נמשפר ולא בחטאת עצמה ולא בהקרבתה, וכ״ש יז״ל• חטאת שעברת שנתת ייאין אותת כאלו היא עומדת בבית הקברות ורועה (פשתים צ״ז, יומא ש״ו, תמורת כ״ב) יי״ל שלא יקרב עוד כחן אליה כי ששולח. והנה נראה כי עשו החטאות בימי חזקי' כמשפטן יכחקוחן כ״ש שש נד״ה׳: ויגישו אח שעירי החטאת לפני המלך והקהל וישמכו ידיהם עליהם וישחטום הכתנים ויחטאו אח דמם חמזבמח לכפר על כל ישראל, ואם הכהניס )ל’1יס היו וישחטו, ואן- ששמיטה כשרה נשר, כ"! שעשו הכל כמשפט ואן> גופי החטאות פיו כחקת התורה, לכן לדעתי לא היחה כונה הראנ״ע נמלות והעתיד הפך רק על שנוי הלשון הנאמר נפסוק השלישי בחטאת יחיד הנאה על ע״ז: ואס נפש אחת תחטא בשגגה, 'הקריבה עז בת &נחה, והיא כמו פעירת עזים האמורה בחטאת יחיד הנאה על שאל הברות ובקרבן עולה ויורד בפי ויקרא, ולכן העיר הראנ״ע והעתיד הפך ולא נאמרה פעירת עזים כמו הנה בחטאת תצבור הבאה על ע״ז שני שעיר עזים ולא עז בן שנח, ’י עז משמע זכר ונקנה כ״ש נזנח. שלמים ואם עז קרבנו ושלמים זכר ונקנה, והמעיין בדברי הראנ״ע פכי על עז נא שנתה: "פירוש שעירה עזים" יבין כ׳ זאת היתה מטלת חידתו, ולבן לא סי' עד הנה שעיר עזים על אדות עז בת שנחה הסמוך, וממנה נלמוד לבל שעירי חטאת שפסולים לאחר שעברה עליהם שנתם כי נאמר: תורת אחת יהי' לכם. ימיין ברש"׳ יומא ס״ה ע״ב אשל הניא נשם חולת כתנים 1) ו?נה גם מפרשו הרב ב ן ימיני הלך תנה עם המבאר נדרך אמד נהפוך העתיד נעחוד, ואמר עוד כי שעיר ®תמיו לעזים הוא קטן ושעיר בלא עזים הוא עתוד ר״ל תיש גדול ונקרא ג"כ צפיר , ®«ו והצפיר השעיר (דניאל ח' כ״א) רק שאינו מורגל בלשון כמו השעיר ב״א בלשון ארמי, 1) מדי דברי נשנו• הלשון בשתי החטאות אחות דעי על אדום,שנוי הלשון ננשול החטאת בי נאמר נס׳ צו: וכלי מלס אשר ח ביש ל נו ישבר ואס בכלי נמשח נשלה '®יק ושטן- נמים, אמר בהחלה העתיד ואח״כ העבר, כ• טעם שבירה בכלי חרש, לפי ®הבליעה שנבלעת נו נעשה נוחר כ׳*שכ רש"׳, והעיר הרב המבאר ואין דעת רבנו ז״ל ®יעשה נוחל ועובר על לאו של נותר שאין סברא שיעבור ננלוע משוס נותר דאל״ב גם "ס ישבר עדיין הבלוע במקומו והי' לו לאסור לנשל קדשים בכלי חרש מתחלה לפי שעל ®יחי גא לידי נוחל, אלא נא לאמר לפי שאינו יוצא מידי דפיו אין לו חקרה אלא ®ביית, שאם יחזור וינשל נו הבלוע שבתוכו פולט לתוך התבשיל ואוכל נותר, עכ״ל. יחנה כמעט כל דבריהם נבין מדקדוק הלשון, כי בכלי חרש נאמר ח נ ש ל נו לסי שאס ®®ל עוד נו, הבלוע אשר בתוכו ינשל עוד פעם אמרת, ואולם אס. ׳נשלנה בכל* צחשח "®י לא יבלע בתוכו, נ 0 ל ה, ל״ל נגמר כל הנפול נפעם אמת. — 3