Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 8

עמד הניה אשר כבוד אלה׳ ישראל היה נראה נו עין בעץ, וכל נאי שעריו, גם הנכרים אשר לא מבני ישראל, ידעו כי יש אלהים בישראל והורשו שם בקרנו אמר צוה אוהח במורב ע״י עבדו משת נאמן בישו — ויהי כענרו לפני המקום הזה, נקעיפיו שמונה הביש אשר הכיר מראהו לנגד עיניו, שכונשו מוצאיו ומונאיו כראי מוצק לנוכח פניו, ונכלם מעונוהיו וישכב ננשהו. ותכקהו כלימהו, והנח דממה וקול, קול חמולה לנו הזונה מאחרי ד׳ והורשו, נאזניו: שונו וכוי חוץ «אלישע נ״א, כי גדול עונו מנשוא, רבו כחול חעאיו ופשעיו החגנלי לאין שליחה. .Der 18. Feber 1883. Von Josef Löwy״ מי שמע כזאת .ולא תצלנה »פנים אחת זו שמענו, אחת היא ולא שנים. איש אחד, נוצרי׳ מתושבי ארצנו v ד - י . . ״ מילדי הגר - הם! נשכבה בבשתנו! לו אולד באי ציה ושממה, V T : ■ י ׳ ז T ותועבה כזאת לא נעשתה שפה; איו מי יתן ונאלמתי ולא אדבר במו פי מתת בארץ מולדתי שמץ דופי. — הנה אחד מילר׳ הגר. חיט, ערירי, הק1ךא דגר, מןפר טשאכןואר בגליל אלבא־רעגאליס יושבת — ארורה האדמה בעבורו, ארע נושבת! — :• ד ז 1׳ ז ז ־:•' v v | ד v בחור׳ ליבעני שמ׳ו׳ בן אחד ועברים שנה, T T; : T V } V t V * T דושןד משחיור רוחו ומבגדי אלמנה, כאריה במסתרים יארוב מייום י1מים; חזי כחצות היום לעת הצהרים והטלןי פו־אנץ;אזעף הראשיון האהוב מכל עמו כאישיוז . T ז T ־ 1• I מתהלןד בתטו על חומת הבירה, וירא והנה חלוצים באים העירה, וירד העיט עליו, רע מנעוריו, וית.קע הסכין בצואריו מאחוריו. — נא אל תשימני כחולם חלום, איו ככזבי כזבים באו הי^ום, מספרי נוראות מהררי אפרים, ב7ןרב עיר וויען נעשתה, על השפים, בעצם היום באדר ראשון בעשר לחידיש, ותסמר שער כל בשר! -