Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 90

90?y'S קמךמיו מבת עינוי, .דמע בל נובע עלי עצב ותו^ה רוקד, ^רלז^ת 3למוךה ושוממה;שלה קענידי והבט לר-ה בלב תאניה בפני ללגים ניראו מיה וכאש יוקדת אדמו לחייל1‘־ ותתבטל מראש היללה ממרומי קדת ןשללתה מעופפת ברות סוערת בעמקי המצולה לתחתית ה;לה י הנאהבים והנעימים׳ הה! נם במותם עוד"יתאקדויעוד 6* נפרדו לבותם על נלי;ם עוד לתחלקו באהלה ידמלה; כאור ננה פניהם נשמש נצהילו בי אל האהלה שי יובילו ׳ ורגשת זאהלתם לאש ^רלת לא*ה,יה< ללרות לזעם בכוח לוה.- ספר מלחמת מצוה להראות חכמת ראשונים המה הגונים וכמה וכמה טעיו״ת שכיעו oks הדרך חכמים האחרונים ויגלו כמה וכמת חתומות נפלאות לא שזפתו עין עד מתה- Don Gabriel Dessauer, Oberrabbiner zu Boloton - Koj^r. שדה המלחמה, חלם א׳. החכמה עעו״ח לחכם גדול 5ר ומופלג נחבונוח המחבר בעל אוצר רחמד מפרח חפר הכוזרי (מאמר ראפון חי' ק״ע) כאשר היו הולכים (הנביאים) בין המלאכים, וקוראים להם המלאכי® נן אדם ,כד• להכירם נין המלאכים ובו' עכ״ל ומיד ערם עיוני למדחי לשון רבים ז« וקוראים להם" פידשחי לי על דניאל ויחזקאל, ביחזקאל מלא החשי4 ואחה H אדם (ובדניאל מי״ם פ׳ י״ז) הבן בן אדם כי לעח ק( המזון עכ״ל. ־ ואוצר כממד שכח הפקוק ולא מזר על כחוב זה וכחב חה לשונו ,ומה שאמי המחני וקוראים להם המלאכים לשון רבים (גן אדם) וחזרנו מל כל המקרא ולא מצאנו לשון זה רק בנביא אחד שהוא יחזקאל אולי לירן> לזה דרש חז״ל בם ר׳ עקיבא כשעלה משה למרום ובו' רנש״ע מה לילוד אפה ובו׳ ובן אדם גי