Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 82

82 .׳ להלעא לוויען מויזהppb1,-מצבה על אשה צעירה הבאה «׳ [£>!)f Bon Brr. Finkelstrin in Jassy. פה בטמבת אשד, רכה ועדינה׳?דמי ימיה למפח לב בעלה מצאה פה קבר; ממרחקים הביאה לחדש כנשר נעוריה והנה עלה בה הכורת - אוי לשבר! Schreiben des Herrmann Seidler in Kreuz. רב ברכוה לראש משביל ה״ה ידידי הסהם השלם המלין?מפואר?פא?מופלא מו״ה מנחם מענדל נר״י שנועל! ני׳! מאז יצאה לישע שפה עמן, להרים קלן חפארהה נמכחנין וחינוריך היקרים׳ שמחה׳ חמיד מרחוק לקראחן ובפרי מכמתן החהללחי לאמור: ראו נא כי זה הוא מילידי העברים בארצינו אלן הנגב מקדם, ועהה גם עליה עבר לוח חכמה ונינה ונם לבל בני ישראל היה אור גמושנוהם, ועל ברכיה נהגדלו נהוכם אנשים מחוכמים בבל מדע מליצים דוברי צחוח נבל לשון; אכן יצא העם עם אחיהם נמדינוה אחרוה, שעו ולקעו בשדה זרים, וכרמם לא נערו, עד שקמה אב בישראל, דין רוכב מיצחק, מנחם לשפה גלמודה ועזובה אשד אין איש מחוברי חיבורים וכוהני קולות העתים בזמנינו מאסף אותה הניחה, ופרשה כנפין עליה,?פשעה מעליה בגדי אלמנותה והחלפת שמלותיה בבגדי מלכותה מקדם עד כי החליפה בח והתחדשה כנשל נעוריה, ובעדי מליצות חין שפחותיך הצנפת מעלה לראשה, ובתפארה התשבי הראית אח תפארתה לאמין, והפחת לנח אם התשוקה בלב כל תופשי ט® שופל לשפה העבריה, ואשפת תחת דגלן חכמי הדור בעמן בחינורין כוכבי יצמא אשר תוציא לאור מדי שנה נשנה — וכאשר הנדלח שפרן משאל מכתבי עהים בלשונן להבדיל נין קודם לחול, כן הקדשת והבדלת אוחו נעניניו, לבלתי פניה אל רהבים ושעי כזב דברי מהתלות ונואצות ודברי ללון ולעג על חז״ל נעל’ המקורה ועל סכמי הדור בישראל החמימים והישרים בלבותם (כאשר העירותי טל קילקול הזה בתוכחת מגולה נמלק שלישי מקפלי ״נריח נין הבתרים" ® נ״ח, אשל יצא לאור אי״ה וכבר נחנו חכמי הדור מהודק עליו, ובי אבוא נקיי הימים למקום מושבו אבקש גם מאדונו לשום עינו עציו) כ״א בתולת ה׳. מפל( ויראת ה' היא אוצרן ופירושי המקראות ומאמרי מז״ל בלשון עבר צח ונקי ש»יי למערת מינורין היקרים הנ״ל — והנה ידוע לאדוני אשר התענגתי פעמים רבי® בנועם חבלתו נבואי על דבר עשק׳ מקחרי לעיר וויען הבילה, בי א!> כי עליי® רנות קניב שתו עלי, בכל זאת השלכתי לעתים קבועים •הבי אחרי גווי להקל’6 חוקי בדרישת דברי ח' ויצאתי כפעם נפעם להשכיל ולהבין במקראות ודברי חכמי® וחידושם ובמקום אשל הם חתומים וקתומים שמתי אל לני לבאר אותם כיי ® העונה עלי — ובאשר כי נכקפה נפשי להיות מנר ליראי הי בחיבוריו הג אמרח• אציג? נא לפני אדוני ענן> אמד מניאולים ההמה אשר מנן ה' את מ®,