Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 64

64 ההפעיל מהוראה יוצא למומי; הנה נהכרח יונן המאמר לפי דנריו נחסרון הלנה מלים, כאשל ינץ כל משכיל? אין זה אלא כמו שאמרה׳, שירא האונקלוח אם הלגמו כפשוטו "והוה כד אטמו יחי אלהין מניח אנא" פן ינוא המון המם לחשונ מ״ו, כי אלהים לנים המה, הפומלים אלה הגדולוח והנוראות לטיניכו (נאמרו אטמו לשון לנים) וראה טח לטשוה. לד' לטקס כונה הכתוג למטן נל תהי האמת נטירה ומוסדותיה הנאמנים נל ימוטו. וטוד לאיה יוסר נוצחת לדנרי אלה הוא מאמר יחלו למשה טחה ידטחי כי גדול ד' מכל אלהים (שמות י״ס י״א) שתרגם "כטן ידטנא אלי לנ ד׳ ולית אלה נר מיניה" הוםין> כאן האונקלוס נופך משלו, וזה ג״כ מן הטטס, שאמרתי, שירא אם תרגמו כהיונתן "כטן ידטנא אלי תקיף הוא ד׳ מכל אלהיא" פן יטה המון הטס אשורו מירן הישר נחשנו, כי אך גדול ד' מכל אלהים; אנל טוד ‘יש אלוה אחר מלנדו והוא לא ייט, שלק נפי יתרו, אשל הוא מהממים האמרים, שלא נאסרה להם האמונה נרנוי אלהות ההורה מליה אלה חשים; אנל אנחנו נני ישראל, יטן כי לקח ד' ויוציא אותנו מכור הנרזל להיות לו לטם נסלח אין לנו,חלק ני' (ומיין ננאול לפרשה יתלו, שהאריך נזה הטנין) ולהוציא זה הטטוח מקלנם הוסיף מה שהוסיף. ומכל זה נראה איך התרגום אונקלוס הוא נתכלית הטוג והמוטיל לכל נני טמו ואין כלכל דנליו נמשפט למטן הדריכם טל נחינ האמת והצדק. ומי יח; ודרכתי גם אני נדנרי טל נתיג הלזה; ואס אמנם ס״ו שגיתי שאו נא לשגגתי כאשר גם י' חטונ יכפר נטד השוגה. תאות $לד*,ים\) Von S. Bacher in Neusohl. לאל היי נפשי צמאה כי?!סי תבל 3י. .קצתי באהבתם כי Ppp-, לפן.יחד מני{דר. - אלי רעי אל תעזבני קפ^ה ביניהם וביני. - מדיון,וריב אזני שמעת י נם בלילה לא ’אדע תנומה מקול עלוקה סמךשעתי ממש!יבי עת ^קו?!ה מדיון,וריב אזני שמעת י *C תמלמות לננ, שנט תלי״נ. נייצוואהן.