Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 62

62 רק צפיהו זהב וחשוקהו כסף. אם תבקשנו תמצאנו אורח חיים׳ קרוב הוא בלבבך לתושיח כפלים משמר לשונך בר לבב ונקי כפים עשה טוב והפרך תרוממך שמים. עפעפיו סביב יבחנו יחזו ישר - יחנו׳ בבית אלהים מעונו לבו לקראת קונו כמלאך שמים מראהו נות שאנן נוחו אך הבינו מעשיהו הכל פעל למענהו תורה וחסד ידליק מאחרי בנשף דברים אחדים על התרגום אונקלום. Bo» Leopold EiSler, RabbinatScandidat in Tzegedi». נענלי על כל חלקי החרגוס אונקלוח, ומנפח צון> אמריו לג «גג רדיתי מצאחי נו מנין אחד נפלא ממני והוא: שכל "מוח יומח, מוח ׳מוחו" יתרגם -אתק^לא יתקטל, אתקטלא יתקטלק" ואין גם אמד, שיתרגם נזה השרש (ל״ל שלש מוח הנהוג הרנה נארמיח) ונזה הנני! עצמו טן?ת יומת י^י יתומת כחנניה נכין אחפעל המכוון לננץ הפעל הענרי? וניוחל יפלא זאת נעיני מאחל שישתמש נננין האג ממנו (ל״ל נננין אפעל המכוון להפעיל הענלי) ואמיחיה ל (נלאשיח ל״ז ח׳) ואמית אן> יחיה (שם) יח תלין נני חמיח (נראשיח מ״נ ל״ז)? ועם שגס נענריח ימצא לפעמים שלם נננין מנניני הפועלים היוצאים! ולא ימצא הפעול תולדתו ממנו למשל מלח "זרק" נננין הקל שלא יאמר ממנו הפעול ״נזרק״ אלא מי נדת לא זלק עליו (נמדנר י״ע י״ג)? מ"מ נמקים עצמות! השיש נפעול האחל; אנל זה לא מצינו נה, שימחל פרש הפועל להוראת הפעול מכל וכל ויושם שרש אחל תמורתו כנזה השלש מות נאמדת, אשר לדעתי לא ימצא גס נה עוד הנניח כזו)' אולם אחלי התנוכני היענ נזה תענין נעזרת אל מצאתי לאיתי, כי אם גם נענלית הנחת שרש "מות" גם על המיתה נידי אדם גם על המיתה זולתה כאשל יעידו הכתונים על זח; נאלמיח לא הונח אלא על זו, שנאה מאליה או נידי שמים. (והונח על המיתה נידי אדם השלם "קעל" ולזה נקפל | דניאל(פלשה ני) ששם אן מענין מימה זו ידנל נאמר חמיד השלם "קעל" ע״ן שם) ומאחר שכל "מות יומת" האמור נתורה רק ניד׳ אדם הנהו (מיתת חקילה או חנק) לזה נקושעא יתרגם האונקלוח "אתקעלא יתקעל." ונאמח לא תמלא אן> גם פעם אחת הננין אפעל משרש "מות" אצל האדם כי ימית למשל, כשהלך יוחן> לראות את שלום אחיו, שאמר שם ויתנכלו אותו להמיתו (נלאשית ל״ז י״ח) תרגם וחשינו