Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 43

43 Erwiderung von Joseph Löwy in Kanisa. מענה רן לכבוד הרבני המופלג החכם מהו' י הוד ת ע חרג ע מ נעיר הערלאאן־וומנמנוען! אדמן אכנך ולא ידעסין! ואיככה אשיב על מאמריך נמחברה הע״ז מכ״י ואינני יודע מעלח כבודן אס רב ומורה אחה לעדחך קניה קדם או אבדן אקרא לפניך? וא׳ככה אקדם פנ׳ן בחודה על אשר שמס עיניך לקורי עכביש אשר ממנו ארגחי כקוח לר״ג הזקן — בין ליל היה ובין ליל אבד — ואינני מכירן? ורחוק ממני מנחם טמעק נ״י ידידנו לשאלהו עליך! יהיה איך שיהיה. אקראך רני אלופי ומיודעי, ואבחר לי היום הזה ראש החדש לקבל פניך ולקרוא לן שלום! וכאשר שרי למימר במקום שאינם מצירין: ״צורנא מרבנן אני!" כן!על הלי לערוך לפניך ערכי והוא מצער, למען חחנני נמשפען החרוץ אס צדקח ממני, ואודיעך כי אינני לא רב ולא מורה, לא ח למיד חכם ולא אחד משניהם יק סוחר, וכאשר אסגור ד לחי בירחי ארוץ לחדר חורחי ומביח הסופר לביס יספר, ומדי בני גילי הולכים אל ההבל ויהבלו, צמאה נפשי אל הפורה האבלה מאין דורש לה, ויהי לי היום למשמר ולמחיה בני ביתי והלילה למלאכה וחדד שנחי מעיני. שאלחך על מאמר חי ויו״ד חנסן לן, ובאמח ראיחי שערוריה בחילון) ר״ג יחדיו, אך לחנם ילאה החוקר למצוא האמת עם מי, והוא לדעחי משני סנוח: יזאחת כי ר״ג הזקן חי ביבנה כמה שנים ר״ה ל״א ב׳ כמו נכדו ר״ג דיבנה. והשניה כי ר״א ור״י גם שניהם היו נימי ר״ג הזקן גס בזמן ר״ג דיננה מ״ק כ״ז א', נ״מ נ״ע נ' לכן ימוע משען ומשענה אשר עליהם כל הראיוח נשענים כמוע הרים בלב ימים וכנוע הקנה מפני הרוח. ואזכיר ראשונה הגדול בענקים הרמב״ס ז״ל בהקדמתו לס'זרעים נסחו את ר״ג הזקן בכח השניעיח אשר לא ראה החרבן, ושמואל הקען בכת ראשונה אחר ה ח ר ב ן והוא נגד מס' שמחות פ״ח ושם נאמר 5י ר״ג הזקן וראנ״ע הספידו לשמואל הקען, ומי לא ישתומם על המראה הזאת אשר ימשש העור באפילה, ונעל ק׳ הדורות אוח שי״ן תלה עצמו נראנ״ע ונעצרו מיניו מראות בסתירה פשועה כזאת בדברי הרמב״ם ז״ל. המנוכה השנית מצאתי ביש"׳ ר״ה ל״א נ' יבנה נימי רינ״ז, אושא נימי ר״ג הזקן וחזר ליבנה ונימי י״ש בנו חזרו מיבנה לאושא, והקשו עליו הן אמת שר״ג הזקן היה נאושא וניבנה יישתהו שם אחריו עד ר״ג דיבנה עד הגלה רשנ״ג אביו של רני לאושא, אבל לא I י״ש הנהרג, ובני דורו מוכיחים עליו ואולי לסבה הזאת מחקו בגי' רש״י שלפנינו j שיבת הזקן.! גם נעלי חוסי ז״ל מתראים נזה כחלוק׳ דעות נדה ו' נ' וחולקים עם ן שישב״ס נאמרם אין רגילים לקרוא ר״ג סתם בשם ר״ג תזקן מבלי לבוא אל I יימרח האמת, ואני העני, אחרי נודע שר״ג דיננה עודנו קטן היה נעת החרנן, ׳ אקכיס לדברי הרשנ״ס שר״ג הי' אדון השפחה וסתם ר״ג,,כי לולא זאת מדוע לא; זקשה הגמ' ג"כ לחמי חודה נימי ר״ג דיננה מי הואי? ואין כאן מקום לתרץ . "חבריא מדכן נגלילא" כ׳ אן> איני עשו יין ושמן נעהרה אולי יבנה המקדש מי! יאפה לחמי חודה לכשיבנה? ומוכח ששפחתו של ר " ג ה ז ק ן היחה אן> שהוא 1י״ג סתם. ועתה יקירי, הלא תראה כי כלנו כצאן תעינו, ואין בידינו מעוז ומחסה ייקיל המון הקרינו׳ ק ואם בארזים נפלה שלהבת אמרתי אין אנו משגיחין על כותלי