Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 29

29 הנה, להחם טנינו ומרולינו ולהוציאנו מכול הנחל, כי כיד צורפנו כצרן כקן? הנאה נמלאכוה אל רחום וחנון, לקרוא לשנוי• שאול זיוי, וליושבי חושך וצלמוה: ,הגלו! כי כנר נרצה עונכם וטח גאולחכס נאה נאה?״ צ 7 ק ה : אל השמח מר נפש ללא 7נר וחננוח טל שקר! הה, לא לגאול משחה חייכם טס מוכה וממונה, ממושך וממורט יל7חי שאולה, כי אס לשחוח אח כוס החימה הטמוקה והלחנה, כמוכם, ור7ו גס ני נוגשיכם, מלאכי טנרה חמס, ט7 קן הימין. חוטי: הה, נטויה׳ משמוט! הגם נקיי כפים ונרי לננ לא זכו נטיני השופט כל האין? האן אנשי קו7ש הזורקים ננוקר ננוקל מים טהורים טליחם, טמאים המה, כי נשחה יטנלם 7' וטהרו? אין זאת כ׳ אם מצחק אחה ני! צלקיה: צחוק נשאול? מהחלוח נאנ7ון? מקום נכי ואנחה, זטקח שנר וצוחה! כתר לי זמיר ואחוך כי כנים 7נרי. אולם קפל נא י7י7י, ראשונה, אח קולאוחין וחטאחיך נימי צנאך, ואחרי כן אגי7ן ואוליטך אח פטולות׳ וחחנולוחי נטפחוח שנוחי, אז הנין צ7קח 7', המו77 לאים ואים אח פטולחו אל חיקו, ומפרי 7רכו יאכילהו: זורט צ7קה לב טוב יקצור, חורש טמל ואון, לו חנואחס. חומי: לנריך כ7נלי הספר החתום לי, צ7יק יקו7 טולם! מה י7טחי ולא ת7מ, ומה מפניך יסחר? הלא נניא ה״ח לנית ישראל וחגר לכל שוקר טל רלחוחיך אח כל אשר היה טס לננו, ומה נקשתו, וחטש לו? ואן מלך המשיח קראו לך, וזה האות כי מצולט היית כל הימים? הרן נא מהחל ני! צ 7 ק י ה : הסכלה אשל רנרח, לא רואה ולא נן רואה אנכי, ואך מקי7י ושומט׳ נקול׳ נטורון הוכו — חוטי: הסכת ושמט! ראשית 7רכי מצמר היה, כי אכלתי פח לחם נלי שפוך מיס מלוא הספל טל כפות ירי טרם פרקחיו, וגס שחיתי יין אשל נגטה נו •7 נן ננל וטרל נשר, שומרי ציון ראו, כן נטרה חמתם ני ויררפוני למוחה. י צ 7 ק ה : כן הטס הזה וכן הגוי ההוא, כל חטא אשל יחטא ארם לרטהו יקלחו שומרי ציון לו, וגנוב וגזול והשנט לשקר לא יחסנו לו טון אשר חטא, אך אס יחטא אנוש רמה לאלהיו, לא יאנו סלוח לו וייסלוהו כפלים נכל מטאחיו. הגירו נא לי חוטי רוח, מי שמכם לשוטרים ושופטים נאיז? אס יטשה איש הלט נעיני 7' ונחוטנוחיו יקניאהו, הקצרה ירו מכלה אוחו כרגט, וכס זדוטיכס, זרוט נשל, למה לו? ואס הוא יאריך אפו, מלכם תמהרו לנקום נקמתו ולא רוחו, ותשלחו מגל בטרם נשל קציר?? ”VT חוטי: ואס הוקפתי קדה וארנרה נקרוש ישראל, טל קמחו מנסה מאח כל איש אן כי לב חילו, ואומרה לאמי! הן איש נליטל טשו מאן קחח מנחה מיל אחיו ויאמר לו: ״•הי לך אשר לך כי ים לי לב אחי!״ לא בן י7י7 7׳ ובנו בכורו: ישראל, אשד יקח תשורה גם מאח אחיו האביון, ולא יאמר לב לי כקן וזהב ומה לי טור לטצניס האלה? צ 7 ק * ה : ומרוט חתמה טל ה7נר הזה? הלא ררך בל הצליקים אשל לא ׳שנטו בקן, ולהון לא יאמרו הון! אמנם קלוש• הרול, קלושים הם אך נטיני ההמון, אשל למראה טיניו ישפוט ולא נטיני 7' הרואה ללבב. ננוקר ננוקר ילחצו נמים אח נשלם ן אך לא ירחצו ננקיון אח נפשם המוראה והמגואלה, ולא יכנסו מלטה את לנס הטקוב, נשפת שקר יכנרו אח אלה׳ השמים, ולנס זונה אחרי אלה׳ 'שאלין: הכקן והזהב, פני הטשיד יהללו, למטן הטנק יטניק למו מגרנו ומיקבו;