Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 76

ובהוד אודם קךני שמש ערב, נש_קף מחדוו^^עעשיא מגדל השער; וביחפזיון &א נגדי אן&ג^יפיון לב וצעי י' הוא עבדו מאידו אדניו ׳ז משתומם עמד פה כאשר/נשא עיניו. - "אחריך שובה י בל תציל עוד רעה! אך' רק נפשך, שמור אתה! כי הוא בשער ׳ יומת עתה׳ מעת עד.עת יצפה לקראת באך! נפשו תחיל, לראות פעמי רגליך הוא בברית אחים, בלייבנודיבנד, מפני צחוק.זד,^ובליעל מנגד - "ואם ׳עבדתי המנעד מלךאית רעי בהיים ואם לא אשיגה לפדותו מביר שחת, עמיו ארד /צא/לה יהד על עפר נחת, ואל יתהלל אמר זה ורע כפים, פי הוא נתק ׳ עבותית רעים שנים. הוא משני נקיים. ביום אחד :שפוך דמים ׳ דדע כי אחים :תלכדו עצה בלב תמים". - הדוךםה באה׳ והוא אל פתה שער הגיע; חרא העץ בחרדה, ושברון מתנ:ם, ומסביב עם רב, בתמה׳ ן למשועינים, ורעהו בחבל נקשיד, על ראש העץ לועביה; הבקיע עצמו בין ההמון׳ ןאיימר!ביע; ״משחית! הרף מהערבה הנני לא אחרתי, הבהJקח נפשי, מות מחיים בחרתי.׳•—