Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 72

ה^יבד׳ ♦ .‘Bürgschaft " > »cn 2. in t ״ Noch SchillrrS) אל הדרעזר מיישל בלייעל, ורע כפ:ם, חלךיאיהוד בחרב חגורה מתחת למדיו; ויתפשוהו ד-אםרוהו בנחשתים עומרי הטלך ועבדיו׳ "מה חפצת עם הרב ז4את’החגורה'^מו^ניפ׳ץ נתן העריץ קידילר ׳ בדדמה ועברת אפים י "לבער זד ואמר" ענהו "מעיר ופלך" *זדון לבך במותף״תנחם״ השיב המלך. - /,הנני''אמות"'לןךא אהוד "מות מחיים בחרתי" "ולא בעד נפשי״אליף את חננה יי "אך אם מצאתי חן׳’נא שאלתי תגה׳ 4 מיועד שלשת ימים, החיים מטף ’לבקש אמרתי׳ עד כי אחותי עם.ןבר,.ידןדנ|שךתי;’ ורעי אהובי אתנה 'לך, לערביין תחתי, דמיו תשפייך'ארצה״ אם אני ברחתי." - והמלך בקצף.ואיבה ׳ ובפנים מעטים ׳ , יהיריוק שניו'במרמה,ויאמר בלזות שפתיםi- המועד אשרידברת אענה לך החץםי 4$מנם אם' עברת מועד השלשת ימים; .בל אאריך עוד אפי׳ מלבייא בדמים, דע רעף yv שחת , תחת זדיונף. אולם במותיו ׳ יכפר וסר עיינף’.״ - וימהר לרעהו'ויאמר: '׳,המלך בחרון אפים׳ גזרבי ארד בדמי ימי. אל ניא צלמית!