Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 65

65 ופס : ונשמת עני ע3דו ק3 ל עליו תנחומין, וכן נם־נה דן* נ': אמך להם ר״ג (סתם> לזקנים ראיתם עני ענדי ונו' ועני ענד ר״ג דיניה היה■ כדמוכז■; 3״ק ע״ד: מעשה נד״ג שסימא את עין עני ענדו ואמר לו ר״י אין נמריףכלוס , ור״י היא חנרו של ר"נ ריננה . ב ני נ3ר נ' הר3 התנס ראפסורע נ״י (3כה״ע תק״ן ז1> ע״ז). וז״ל: מ״ל שהיה פרוקלוס זה המפורסם גמאה השניה שלהם מנת הנוצרים" הנקראים תאנעאניסעען ונו׳ ענ״ל, וא"נ היא ר״ג ריננה , ר״ג נעל התשנה ג אף אס השיו ר״ג לסרוקלוס תשונה נצחין מ"» לא היה לו לדאון 5תיתן של ע״ז מפני לזות שפתיה׳ נהו שחצינו נפסאים נ״א שיוצאי ירנו אשו נ״נ למראית עין, אנל ר״ג ריננה היה איסתניס וראן נלילה הראשון שמתה אשתו, ׳5! לא אש לראון נמראן של ע״ז אם הוא מותר מן הדין. ם ס "ומראה על הנריות שננה עם האשה האנלה אשר נשנונתו עד שנשרו ריסי עיניו (סנהדרין יו״י 3') סתם ר״ג הוא רני גמליאל ריננה , ונכה על הריגה אניו הנשיא ועל אורנן נ" ה מק, אנל ד״ג הזקן למה יננה נ״נ עד שנשרו ריסי עיניו (ראיתי 3מדרש אינה ר3ה ע״ס 3נה ת3נה 3לילה הו3א זה המעשה דסנסדרין) ושס נתו3 3אר היע3 ני ר״ג 3נה על האר3ן. ש ס זולת זה היה מיקל 3נל דאסשר כאשר נראה שלהי ר״ה פוער את עם ש3שדות מתפלת ר״ה וני' הוא נ״נ ר״ג דמשנה יי״ג סתם, וא"נ הוא ר״ג די3נה . ועוד לי מלין לדנר ולנגוד האנס מהיו' יוסף ללוי נ״י על מאמרו תולדות שמואל נמא3רה ע״ו מנ״י צד נ״ע וענותו היא תסמכני ני לא ירע נעיניו. מאוד יפלא 3עיני על המאנר , כי כמה דניים ה3יא ילא ציין איה מקומם 3ש"ס , ו הא פן לדעת אה מיס ד3ריו לא ידע איה יאפש, הנה ה3יא שם ״נולד 3נהרדע" (3"3 3 '3 'sתוס') מא3יו א3א , ולא מצאתי שם יק שהיא מנהרדעא , א3ל שהוא מקום מולדתו לא מצאתי״ נמו כן : "ממונה וגז3ר על ננסי יתומים" 33רנות י״א : א י ת א רק ד א פ ק י ד ו ג3יה ננסי יתומים ולא נמצא שם שהוא גז3ר . ״כהן ממשפאת עלי" 3מנילה כ״3 איתא שהוא 5לן. ולא נמצא שם שהוא ממשפאת עלי ונ׳יז היה לו להמח3ר להודיענו ■ ופה היה לי להמח3ר לה3יא נמדא ד3נורות מ״ד אין היה א3וה דשמואל טו3 לנ לנל אדם 5י <תן ל3נו שמואל 7' מאות שקל נסן> רק למען דעת דודות ה3איס להזהר 3שמירת ניהס < "אופן הורתה ולידתה כן היה ונוי' ה״ג 3שס ירוש', הנ' הו3א 3תוס'?>דדשיז ע״ב והגאון מהו' ישעיה פיק ז״ל מחק תי3ת הירושלמי, והנה המוז3ר לגיא רק מקצת הספור, ני׳ בעל ה״נ שם שמות 3אין ל3יאת א3וה דשמואל ייקצה האין נעוף יעופף על האדן, הלא נעוף יתעופף נ3וד שמואל מלילה יייהייין, ונ3ר העיד 3צרק הר3 מוה׳ שי״ר נ״י כ״ג! ח״ו צד ר"נ: כי הספור 5יני בדרי עוד משונאי שמואל וחייו. ״רגיש קשים לעינים וסימנך נון סמן עין, ילתתיס יושק" לא ציין מקומו איה , והוא ונדרים נ״ד, מהפוך הוא אמר 'י^ל: י' ס' מ' נונא סמא לעין ונן יראה הסימן, רק א3יי אמר דקשין לעמים, ו״ללק הנמרא נין תחילת אוכלא וסיף אונלא, וא'כ היאך קאמר המז3ר ילשתיס יושק ץ שם "ויתר יסואותי.- אשר הפליא לעפות ה״ה נתו3ות 3ש״ס “יין מקומם , אבל היה לו לה3יא מאמר מוסר משמואל מנדרים פ״א ליזהר?’P’P הניף, וכמה אנשים מאחינו נ״י — לא נזהרו. ואחתום את דודי 33רנה י ,ש יוסף, וללוי אמד ברך ד' חילו ופועל ידיו' תרצה ויהי נועתו עליו כאפן ’5לי ונפש החותם . e ה