Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 56

כי הם הארץ יונפו על כן ממנה נהדפו הפל בחבל.נחלתימיו. וישכן שבטיו'ב״אהלימו בתים י לא.!עבו למזי. אך הם אל נסו ב״ו מרו ואת עדותיו לא לגמרו בגדו בד ואחור הלכו ובקשת רמייה נהפכו על עם,’לא יועילו למד. יצאו ולא שבו למד. שלח אפו כי בם דורה עברה העם חזשןז״וצרה באופל'יהגו אך' נכאים ממולחת מלאכי יעים לא עוזר למדי.י פלס לאפו נתיב אדמתם הסגיר לדבר הייתם לא חשך נ?שם"ממות, י_ען אסירי בור צלמות היו למשפות למו"' את.זרע עבדיו דושןי לעל בתי’י.ש"ךאל"פםח ויזד כל בכורי זדונים —| ז, 1 . הכעיסוהו בבמות הרים יר־ןניאוהו בפסילי זרים׳ v כי עשו פימה עלי כסל הרש עשה אליל ופסל באה״לי בני חם ראשית אונים וייסגר למו הבונים חרבות למו. שמע אליהים ראה ובעש אך עמו כצאן הסיע וישראל מאוד״אז מאס בעדר במדבר.ירגיע נטש שילו' בית מועדם עהם בטח.ולא פחדו אוהל שכן בין בגי" ארם בי עלי אויבם מ/י״ם ערו לא יעברנו טמא׳ והוא למו' הרועם לא הושיעה למו. אז לשבי עוזו סוגרה " י ואל גבול 1tchpT אז הביאמיו ותפארתו בד צר הומרה בדור זקנתה ןמינו.יטעמו עובדי דגון', התאטרו” הגרש מפניהם לאימים בעוז אלילם התפארו גיהים רבים אף'עצמים ואויבינו ׳"ילעגו ל מיו. * תפארתם ארץ הושלכה ‘:־־T T J I VV Ti ויהי כנען עכר'למי זי i\