Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 29

- 29 כורם הריאה מחשרותיה אל הפועל, אשר גלמי אפשר רק ע״י כת אלהים להיות מושל על רות סוער כזה לאהרת עמה ישרתל, בא: ר העירות ידידי ושמת ד3רי תן רפיה וכה תדרר : אולם קול אלהינז אשמע;קרר נשמתי, קומי הרגיהו! יעיף מלה למלתי — עור שפן דס אתר ׳ לגזור חייהו הצל אלפי רני אדם מתגרת ירהו — ורזה הסירות ידיד יקר! מעליה דרת עם מרריס אשר לא מרני עמנו תרקו שן על ערמימיותיה, נכליותיה, ומזימותיה, וכן ראיתי ג״כ להתכס יאהאן יאהן רספרו מרוא לספרי אלהים (איינלייעוגג אין דיא געעעלינען _רינער דעז אלעען רונדעס) חלקר׳צדקצ״ו, שהעיר ג״כ שמתחלה לא היה כלל רכונת יעל לקחת לסיסרא נפש — כי אז לא סיתה כ"כ ערמת ל3 לרקש לסתור רהיכלה, רק ראמת עשתה מקדם מעור לרה׳ כאשר היא רערע לרר כל יושרי אוהלים לקראת עורר אורת, אן אתר זה פתרה מעם 3ני ישראל לרל יודע, כי רריתה היה , ועל ידה נמלע , הסכימה רדעתה לקחת נפשו, והנה האדון המלומד הזה, לא מרני ישראל הוא, הדרה דרכים ים לפניו, והוא תפשי ררעיוניו. ולא יצר לו למצוא עעס וסרה מדוע סלחה יעל ליתד ידה, להכות קדקד סיסרא ולהמיתו, אף אם יעכיר מעע זהר צדקתה, אן אנחנו עם ישראל — -נתנו אגודים ומוקשרים רמוסרות הקרלה וכל אשד יצא מסי חז״ל קדש היא לנו, והס הררו מאד לספר רצדקתה (עיין ירמות ק״ו א' נזיר כ״ג 3' כתורות 3' תוס' ד״ה ולדרום מדייר ויקרא כ״ג) לכן העירות מאד איש חמודות! 3מליצות ענורה , כי רות אלהים ל3שתה , להצלחת עם ישרו!! — וכן השכיל לעשות נשיא המשוררים ומנעים זמירות הרר נה״ו רשירי תפארתו (ח״ד ד' כ״ג) להסיר גס מנריאנו אשר לא קם כמוהו תלונות עמים על הריגתו למצרי ושם ד3ר רפיו לאמר : לספון דם להרוג נפש הסכן לא הסכנתי, אגרוף רשע שנאתי, יד אצ3ע שולחת. אין עתה אגיל ררע אשים רעשות רצח; כמשוש מעלה עולה וכגיל זונת זנת כ' . אן 3ל לרי 3ל רוחי כל זאת פעלו, פועל אלהיס 'הוא הנותן ני כת כוי. כי אל תפן המיתו הכינו לענת / כי עוד יררה פשע יוצר לרו יודע , ומה אירא אס אל הוא הנותן לי תיל? — או מה תמת ראהלים כמאז, ולא מפן לדעת כלל מתשואות מלחמה והמון קריה(שם ד' י״א) וראה נם רספר הזוהר (פי נשא קכ״א 3') ע״ס איש או אשה ת״ת כתיר וחרר הקני נפרד מקין וגו' וחרר הקני מרני רניו דיתרו הוה מ״א ויאמר שאול וגוי, ואתמר דערד קנא נמדררא כעוס א דא, נגין למלעי ראורייתא ואספרד מן מתא נפרד מקין אתפרש מההוא עמא דהוה נקדמיתא כוי מזה נראה תכונתו ני איש מנוחות היה ,_רלא נעה לשוס צד, ולכן גם רעת שרו הכנענים לתקפס ולאיתנם, היו מתזיסים בידי חרר והיה גכרד רעיניהם, אשר רלי ספק לא כן היו נגד רני תו33, אשר כרתו נרית עם ישראל וישרו ריניהס , וע״פי השערה הזאת יהל נחעע אור על הכתיר הזה (שם י״ז) ני שלום רין ירין מלן תצור (הוא הלן הכנעני) ונין רית חרר הקני, אשר לכאורה יפלא וכי מה למלן עם איש אשר הוא נאחד משאר אזרחי האון? — /