Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 28

28 ם?לו , וגזה כ3ר נסית אותי כי קראתי היטג ו3תום לגג ספרן ומליצותיך היקרות, וכמוני ימצאו עוד אנשים ר3ים אשר יקראוהו 3אמת ותשמת נפשם, ל3ד יהיה די לך לשכר על עמלך אשר 3לי ספק 3יותר לא חפצת — גם תכלית ספרך היקר הוא מועיל ועוג מאד י ואס כי 3אמת מלאכת הביר 3עצמותה טהורה היא, עם כל זה לפי ההרגל גאומתיגו לפאר ולקדם לשונינו כאשר היא 3אמת, כמו שהר3ו לד3ר 3ענין זה, גדולי ושרי תכמינו ז״ל, התגר האלה י, (מאמר שני סי' ס״ו) ורגינו הגדול הרמ3״ן ז״ל הפליא והמליט כי 3לםון ההיא 3רא הקל'ה את עולמו (33יאורו לפי תשא), ו3פרט השני המגקריס הגדולים והמפורסמים השד ד׳ עזריה האדומי יספרו אתרי נינה דגר 3רת3ה 3פ' מיותד מזה , וכן הגאון מהר״י עמדן ז״ל נספל מגדול עוז כתי ע״ז מאמר מיותר הנקרא גשם עליית הלשון — וגס נידן ראיתי כגר על ענין זה מאמר נפלא ומפואר — הנה הראשונה היא להרחיק מעל כגולה כל השירים אשר אין יסודתס גהררי קדם , וגשם שירי חול יכנו אותם, אכן 3 ס ס ר ן ז ה תבמת אלהים ואנשים מכונדיס כי ממקום קדוש וטהור רעיונין יהלכו, יספרו תהלות ד' ועזת גגורותיה הכתוגיס על ספרי קדשנו, ומצד אחד נוכל צחשוג ספרים כאלה כניאור לכתגי קדם, והם משלימים ומוסיפים את אשר נפקד 3הם , והכותג הראשון לא היה יכול כלל להכניס דגריס האלה נתון ספרו, ולא הגיא רק כללות המעשה אשר קרה נמרוצת ספורו, וספר איוג יונית , כי כאשר גא תתגרו לספ2 קורות איוג ותלאותיו היה תוכרח לתגר ספר מיוחד ׳ ולהזכיר לפנינו כל מענות רעיו ומליציתיהם, וכן הדגר גס כאן, גלי ספק נרעש ותמהון המלחמה הנוראה הזאת, אין סיסרא אסף חילו ותתנהו — תשע מאות רנג גרזל לקראת עם אלהי ישראל להומה ולאגדם, ופתאום ראה ני כל גגוריו חתו נלכדו, גס כלי המלחת' נשחתו נאגדו׳ והיה מוכרח לנוס מפני צריו ולהסתתר 3י; סנכי יער, גמה רעיונות נוראות עלו עלי ראשו אז!— וכן געת אשר הסתתר גגית יעל עת גא נאהלה, אין ים להאמין שלא דגר עמה כלל ולא ספר לה את אשר קרהו? ומה היו הדגרים אשר דגר עמה אז והיא לא השיגה לו דגר? הלא גלי ספק דגדה צו אז דגרים טונים וניחומים להשקיטו מהמית רוח נאשר שמת גפיה — וכן אתו ושרותיה אשר גם דגורה געצמה הזכירה.גנע-ט מהדמיונות שיא , אשר חזו כי סיסרא צולח גמלחמה׳ כי עמו עוז וגגורה ויאגד מחנה ישראל מגלי השאיר להם שריד וכל שללם לגוז, וכן נעמו מאד רעיוני יעל, אין חרדה ורגזה טיס שלחה יד להרוג את סיסרא אחרי אשר נטח 3ה ושס גיתה למפלט לו, כי גאמת יש לקוות כזאת מתכונת נסם זכה וגרה, לראות דם אדם גלג זעף וגרוח סרה, אף ני אחר אשר העיד הנתוג ני שלום היה אז גין יגין מלן חצור ונין גית חגר הקני,*) לכן מה מאד נדלה המלחמה גקרג לנה ) חגר הקני היה מהתגודדים גאהליס גנאות מדגר ושדה לא גנה 3ית_לש3ת י ולא נטע נרם מעולם, והיה תמיד גחגרת גני קני או חוגג חותן משם אשר נהגו עצמם גדרן וסדר זה, ומהם היו גני הרננים הנזכרים (ירמיה ל״ה), ולדעתי היה נקרא חגר הקני, ע״י התחגיותו עם קני, ושמו העצמיי לא נודע לנו, והנה גני קני חותן משה עזגו אח״ז סדר התנהגותם ונשנו גתון שאי העם (שופטים א' ט״ז) עת לחמו ישראל עם הכנעני, והורישו אותו ושמוהו למס, אכן חגר לא עזג דרנו אשר אחז והיה רגיל גו, ונפרד מקין לשנת