Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 16 (1852) · p. Seite 26

מהמלחמה החזקה אשר שני אלה לחמו ושמרני מטרה לחציהם, 3ימי0 האלה ננדתני אחי! לקרות ספרן היקר והחדש המנונה נשם, סיסרא, ממפלתו והצלחת עם ישרון, קח :א 3רכתי מקר3 ל3י — כי ד3רין הפיחו רוח חיים געצמותי הי3שות וש3ו לאיתגן < והיה 3טוח ני ימצאו חן נעיני כל קורא ויהיו לך לננוד ולתפארת , כי מי לא ישמח וישיש נגד מח3רת זאת הכתו3ה 3מועצות ודעת, גהשנל וטו3 טעם, 3מליצה נמרצה ונשג3ה ׳ הממלאת נל ל3 טהור, רגש — רעדה — ותמהון — אה3ה — ונ3וד — לשפתינו הקדושה , אשר אחר כל התלאות המוצאות אותה 3רדת ישרו! פלאים, היא עודנה עומדת 3תקפהללנוד לנות 3ני אדם 3עוז מליצותיה! — אשריך שפה ע3ריה! ני 3נל דוד ודור לא אחד 3ל3ד עמד עליך לכלותן. להסיר עדין, להשחית הודן ויפין, והקנ״ה מצילן מיום, 3הקימו לן נעלי מליצה ושיר יודעי ומניני ערכן הר3, העומדים יומס ולילה לענוד ענוותן ׳ לסקל נתנן מנל שמיר ושית, לנצור העוללות ולפאר נטיעותיו עד אשר יתנו ריח, והנן היום לחן ולתפארת ננל אפסי ארן, עד אשד נל העמיס וכל השרים יספרו תפארתן ויגידו תהלתן ני טונת מראה את — גס אתה ידידי היקר, אשרין! גס חלקן נפל ננעימים להיות אחד מן המשוררים והמליצים היקרים אשר נאה להם השנח והתהלה מנל נית ישראל על אסר הגדילו מעשיהם נהרג האדן, לחוש ימי לשון הקדש. להיות לשפה מדגרת. לראש כל איש ישראל לכליל ועטרת, ועל כל שאר אחיותיה ממלכת וגברת; ני נם הם שומרי משמית הקדש , וזכרם לא יםון> מישראל עד שני דור ודור ׳ הראשונים היו נעלי המסורה אשר הרימו אותה מערמת עפר, וכפניניס ובמרגליות ספרו ומנו כל אות וכל חלה, הצינו להם ציונים למען יעמדו ימים רניס, ולא יאנד אן> דנר אחד מכל מחמדי קדם אשר היו לישראל לפלטה, והאחרונים המה בני הנניאיס נעלי מליצה ושיר, כי הסיחו נאף החומרים והגולמים האלה אשר טמנו הראשונים, נשןנת חיים, עד אשר נמעט כל מלה ומלה ממליצתס עומדת חיה לפנינו - — וכל מליצה ומליצה משירילם ומזמוריהס חוצנת להנת אש נל3 שומעיהם, ונחדד ננל קרני הם; נספרים כאלה המליצית חיות הנה ומדנרות מאליצזן, ונמו אלה ראיתי לדוג גס נמחנרתן החדשה (מערכה ראשונה מחזה חמישית) אין אם סיסרא תדנר נתמהון לנ3 — הה! הלחמה אנזריה, תשוקה נוראה! להג עח לן —את נשננה — נפלאה! על ננסי דמיון תרכני; נאנרותיו תדאי רחני לננ אנוש בוזזיון שיא תמלאי נו' מה יש לני — אשר כל תמשוני תלנדי לנ גנר י— ומחשנותיו תהסוני ’ מה גדול תקפו של השיר הזה •י היוצא מקרג ל3 אשה קשת רוח מלאה חרון וכעס על רוע מצנה, ני לא תדע ולא תשמע שוס רנר מגנה אשר ירד למלחמה, ולכן מתלוננת וצועקת מרה על תשוקת נל אנשי חיל לצאת על שדי המלחמת, אף אם יצלחו וינצחו נמלחמתם! וכן תנורו מנשים יעל אשת חני הקני, נדנריה הנמרצים אשר שמת נסיה, עוד נמערנה השניה. וגסבןנמחזה החמישית: "