Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 94

94 "בחר לף מחמותה _עד הנה אצרת, ״אשר במו לחמדת עיניף הרקךר// T "ולרחבי לא מצק שא השליכהו"! ויען שר זאמאס ברבניה ופחד: "מכל אוצרות הא/ בלמו;חד ״מבינת הזאת!״אין ע!־ןי" נוןראת. "אקדישה• לבני שחץ לריח'ניח'ח,ז ״אולי ,׳חנוני על אשף למלח״. דברי-השלןי לתחום הטבעת. הבקר אור, במעט זעלתה הצפירה. ד,קרב - ולמדוה על פניו האירה - ד;ג לכס" השד, ובנפש נאמנה דבר: "הן הרהבתי בנפשי לגישת" ״עם דג, כמוהו לא;;לה עוד'לרשת; "אמצא חן בעיניה וקח הו'למינה"! בחלק דטבח את הדג במאכלת," והוא בא רן פתאם בנפש'נבהלת, משתומם'למראה? הביט בין הבתרים - ״הן טבעתף, תמיד באצבעף נתונה, "בקיבת הדג הזה מצאתיה טמונה י »״• | ־ “T ־T J T T, l V אורחו זאת שמע, ייאמר בעצכת ,ושער בעצמייתיו: "לא אוכל לשבת ״עור בצל״קיוךתף, היות כן בריתןז בתמים. ״ראה,כיי,;׳ דבר עליף ךעה; "אלכה לבלי אפיילעמן־ובתלאה". ורגע לא אחר לשום לדךןי פעמים.