Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 93

93 — עיור לא נפל דבי שפתיו עיור נעות, והנה מן"־אניות?דוחן צבאות ואלפים פה אחד ימיר נצחון שרים: "רוחה מצר לנו׳ תמה הצרה! ״צבאות קרע״טא פ״זדה כמוץ הפעךה. ״האח! לשלו״ם, פם להם"משערים! T V ־ T ׳ ־־־ T J * V|T* משמים מבהלה שמע זאת האורח, ויאמר: ״אם"א?ונ״ם אקראן?"צולח '״בבל זאת אז־אג לברית עם אשרף כרותה! "מקנאת בני אלהים.נפשי בחלה", " "כי עסיס דודות הח?ים באין תרעלה י "לא נפל לנחלה עוד לבן התמותה"! "גם אני מאשר העתי, ועמדי ״ההצלחה כאחות בבל'משלה ידי, -ועד בלי די מ״צוף חן עליון טעמתי; ״בן רך דה יד לי דדה, ועודו'ילד «לקחו אל ואיננו! בל משושי בחלד - "ונשיי בזאת אלי האשר שלמתי״! "על בן אם תחפוץ להשמר מרעה, ״חל אל שוכן'סתר,' כי"?מהול" תלאה ’״בבוס ישעי נפל לף לחבל בחיים. ״לא התם עוד איש בטובה חיתו. "אשר שש בלי חשף בי שפרה נחלתו, "ועליו' הורקה ברבה במלוא הפנים", t :? t t | ג T T י i h r ־ * "ואם האלחים?מתיר ממף פנים, "אז ש״מע לעצת אוהב, פצעיו נאמנים, "קרא אתה לפגע וקולן? השמיעהו: