Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 54

54 — השביל לא יאבו עד בלתי עמים, , משחתם בהם ניר עלתה פדיה. T T * V T T T .* T״ T * T J אבל פרים הה! שושנים בין חוחים / דאי איך המה בין השבכה נבונים, אוצי נא י קומי! הצילם משחת; האם פרייהם יבולו טרם עובו. ועודם באבם אל-עפר;שובו. ובעיניך תהזי' ולא תעירי תוכחת! לא עת למנוחה ולא עת המךנוע, אם תמוד יצדק לעין בל רק רע!.רוע׳ ואין מנהלי מסביב ואין מניד מישרים אם בל'מוסר פרוע בזוי ונעדר ׳ אם פרחי התורה רק.יעשו’סמדר׳ האם נם אפס כה י רוח שרים? למה אחשה, אתאפק. אנצור שפתי? אם בערך עמייתזל מלתי, לשוני כמו נחש בחמת עכשוב אשנן אם נגיך!'.עמלנבלותיך אגלה׳ למה' אחשוך אחרי'לבבי למלא י!• ז תנוכי תוכחתי י בל אדע חנן! אל מי ראשונה אכין מלתי? אם לגדולים אפנה תבער חמתי. ת5ןד אש בקרבי תלהט לבבי; איר נדלתם ותתנשאו רומה! - s : י. -י t r - r