Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 50

50 ויהי נאסר דגרתי את הדגלים האלה , והנה רות על פני חלף ועגר ואשמע את הקול מדנר אלי לאמר: הוי גן אדם I איש שונה וסתי אשר יאמין לכל דגר ולא יפלה גין אמת וגין שקל! הידעת את האיש אשר ספר לן הדגלים האלה? ומה מלאכתו? ״לא" < האיש הזה היה נושא כלי המתקדש ימים דגים משרתו עושה י רצונו וכלי משתיתו, המטה אשר עשה גו את האותות" שים נעסר סין רוח שקר I אמרתי ועצור גמלים פן יחיתן אל קנא ׳ כי מי שלח פיהו געגדיו הנגיאיס ונקה! ומי שם גקדושיש תהצה וחי? ויענני הרות ויאמר : לא צדקת יליד אשה גמשפטן ודנתן אלין תשוג! חלילה ני מדגל געגדי ד' אשר נתן את רוחו עליהם ודגלו גפיהם אן לא כאלה דלן איש עד מה ומרמה ההוא המתנגא מלגו ורוח שקר גהיהו. אם כנים דגרין תן לי אות ומופת? הוחל נא מעט ותראה כי נצדק כל אמרי סי. ומה אתה רואה עתה גן אדם? מלאני אלהיס אני רואה אשר פשטו על קגל הקדוש ויקחו את גתשו וילכו. הידעת מי המלאכים האלה שאלני הרוח», מה מלאכתם ואנה פניהם מועדות? הסכת ושמע: המה מלאכים רעים ותוגליס העולים העת לעת התחתית שאול לצודד את נפשות החוטאות נצאתן מן נויותיהן וליסרם כסלים גכל חטאתיהן, גמקום המשפט האגדון על דגר אשר זדו וגד', יוצרן וצוין מרדו. גם נפש הקדוש הנקגר הי תה לשלל למו וגתוך כן» הקלע יקלענה עד קן הימין. ״שקר אתה דוגר ולשונך נזג תהגה רוח רעה! המלאכים ההם המה מלאכי ד' אשר ירדו מגגהי שמיס לקחת את נפש איש קדום ההוא על זרועותיהם ולהשיגה אל מולדתה ואל אניה. ומי הוא ינזגני וישם לאל מלתי? האל יעות צדק ואס השופט כל הארן לא יעשה משפט והיה כצדיק כרשע כעושה טוג כפועל און , יחד שאול יחמו ותשגע נרעות נפשם עד חחרית הימים - מי אתה תולעת אדם ״אמר הרוח" אנוש תועה לגג! ני תשים גשמים פין ותדנר תועה על ד'? והעיני אל לן וכראות שדי שדי תראה? הננלי לן תעלומות ל3 ותדע את הטמון גטוחות? גזה לן לעגה לן גן אדם הן אתה ראה תראה רק לעיניס ואלהים רואה ללגג! עיני גשר יחזו רק את הנגלות ׳ ועיני ד' צופות גם את הנסתרות. הצדיק עשה צדקות וילן גדרכי ד' לעיני השמש ׳ אן הידעת את אשר עשה גחושן, גחדר משניתו וגסתר אהלו? הגאת עי מצפוני לגו ותרא על האנזים את יצר מחשגות לגו, והנה רק טוג כל היום? מדעתי כי השמן לגן ואזנן לא פתחה לשמוע ׳ לכן כתר לי זעיר, ותראה עין געי ן כי לא שקר מלי . ותקחני הרוח ותשאני על אגרותיה אל גיא צלמות ׳ ותחז עיני והנה המלאכים הורידו את נפש איש האלהים גחסזון שאולה , ואל יד הלן גלהות גנור מות הסגירוה. כנושה ננג ני ימצא ׳ כן כלימה נסתה פני גראותי זאת׳ ויסעד לגי מאוד ני דגרתי עם הרוח הדונר ני קשות. ״סלח נא לי" אמרתי אליו סלח נא לי רוח קדוש - ואל תקצון> עלי ני נואלתי לדגר אתן קשות וכאחד הנגלים הנלמתין. "אל יסול לגן על הדני הזה! הן לא כגני אדם מאדמה נהנו גני אל הים! ני ידגר איש את רעהו קשות ואור פניו יסול אז יגער נאש אפו גו ולא יאנה סלוח לו; לא כן אנחנו אשר גס גרוגז רחם נזכור ומדגים לסלוח . "אם נא מצאתי חן געינין הודיעני נא מה פשעי ומה חטאות האיש הקדוש הזה ני שמו אותו נגור שחת , ועל מה חיי אף הגדול ההוא ני הורד שאול גאונו? ״שאל אותו ויגון ני איש דגריס הוא , ירשיעהו פיו ולח אני ולשונו תגלה רעתו ולא זר I הן שתי לא נודע לו גם מתמול גס משלשום ואין ישמע אלי ויתן לי,את שאלתי אשר אשאל מעמו"?