Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 42

42 ״.עתה׳ אמר האבר בלב שמח. יבא אחר לעבד"עבודתי הפרך ׳ אני אתענג במאכלי טוב טעם וריח י על שלחני יעל כל ענו ק וירך׳ אך עוד הפעם אימתה מים מבדי בי צמאתי" .דין יעוד אין עמך." מה"יממה בראותו׳ כי בד המים׳ בנגעו בו׳ היה לזהב נוצץ לעמתו; אך פתאום"נהפך"לאבל שמחתו׳ בהביאו אתחבר אל השפתים נם תוכו נהפך, ולא זבו המים. "אהה׳ קלל אני ובער׳ מה עשיתי! צעק בקול מול" לא זברתיי אחריתי, אם כל הבא בפי יהפך לזהב, י למה לי העשר׳ אם אמות ברעב! בהרימו קולו הקץ משנתו י הנה הוא שוכב על מטתו ׳ רק חלום בעתתו ׳ חזיון ליל. "חלום זך.הורני׳ להיות לבן היל." אמר האיש. ״אשמח ונפשי נחמה, ״כי בל מאדי אדם הבל באדמה. T ־ :■ד• TT'iT V V TT מות איש חיל ורב פעלים. .von Jacob Gold aus Marczaly מות איש ישר אה3 עמיתו, ודורש שלוה אחיו"־־ אל ל3 כל איש W תינה'' פני כל אוה3יו תנסנה דמעות — 3ני ושרוה ירד מעין מכיריו, עת יראו אוהגני