Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 18

18 ואלה הדברים חרותים על מצבת קברו: יפיפית עלם נחמד הוצק חן בשפתותץ*.;יעדי גבר במעט החלו לצעוד רגליך, חיש נאשר ידאה הנשר נגדע חייך,’ קינים הגה והי - נשמע מכל יודעיך, אך שנים טרם בלית, עזבת בית אביך, דודאי נעורך קמלו, לא הבשילו אשנלותיף לא הברת אהבת אמך, מעלליה לא ראו עיניך, על ברבי אביך נתנדלת, השביע בטוב עדיך, רועה נאמן, ואב רחמן היה לך עד קציך. . בל מעינו היה בך. אך. לא ראה שמחתך. צייץ נעים! עזבת איתן מושבך, לישן שינת עולם במקום מולדתך! - .Schreiben von Inkob D bring in Stnnislnu שיל״ת יום ר' לחודש תשרי תיי״א סה סטאניסלאנ. לבגוד רעי יקר -VS׳, אוהב נאמן דני כאד,, החנם השלם הבליץ ,181-2.1 שוחר טויב ותושיד, כש״ה מר״ה זעל־ג »נ׳ מאנדש״ן גי'! נ3יאת האנינ נמעטה תפארת, נהדרת הצפירה עלי תנל הנשמה, אז השמש הנחמדה נכנפי מרפא נל צמח ונטע נל חי וזיז שדי להמון שמיות תעורר, ועלי חליל השמחה עתות הזהיר חיים נעימים יחונכו, כן הרת3ת ל3י ננואן לצל קורתי זה ש3ועהע3ר, אז אחזנו איש זרוע אחיו 3רגש קודש, וכפרן נחל מעם גר זרמו דמעות השמחה מעינינו, נשיקות פינו 3הלך נפש , אשר אי; על עפר תשלו כי אם 3רוח, נתנו עדיהן, אשר אהנתינו 3קדש הליכתה ולפידיה לא יכ3ו מזרמי מי הזמן השיטסיס 3תרוצה כל חלקה טונה מקר3 איש ול3 עמוק, ומה נעימה היתה העת היקרה נשנתן נצל קורתי ימים אחדים וקראנו לשנת עונג ס3י3 שלחני, אז נתת לי החונרת כוכני יצחק הלק י״ג ושפכנו איש 3ל3 עמיתו רעיונות ונצורות חדשות אחרי אשר נשנתיס ימים נאלמנו דומיה . השתוממתי על חריצות ידידנו הר3 החכם הנעלה מכל שנח ולשון כם״ת מות' מנחם נ ר" י ם טע רן נ״י, נאומן כפים הוא איתן יעמוד על משמרתו משמרת הקודש כצור מצוק נל3 ימים י ועוד ידו נטויה לנחותינו נעמוד אשו לכונני שמי הדעת