Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 87

87 כה תחלופנה ותענומה עתותי עלומי, הרות עמל וכעס, דאגה וכאג ל3; כה אלן הלוך וקר3 אל ירכתי 3ור, שגע עמל וש3ע רוגז ואך זאת נוזמתי, מ קרו3 הוא ועוד מעט יאטור עלי פיהו ואינני; — האח! מה מתוק ממות לש3ע מרירות! ותה יעים ממנוחת עולם לתו רדף 3לי תשן! שמה 33טן שאול וגתחתיות אדמה קמו לדממה סערות, הזמן, 3זעף על ראשו חלו, ו3חיק המרנעה ישנ3 העיף וינוח. — שתה גס החסידה תקפן׳פיה, והד3ה תאלס לגצרז דומיה! שס ש3ת כל יי3 ומדון, וגר אוה3 אשישי ענ3יס עס אוה3 דעת יחדיו ולא יתקוטטו. סלח נא שאה3ה נפשי! אס גמרי שיחי את נפשן השמחה האד3תי, ולמעצגה השנגתיה! שא נא ג3ר צולח אם 3אנחותי את שמש חייך לרגעים הקדרתי, ונטפי יעל 3נוס עדנין הגרתי! הלא אתה הס3ות , ופקודתן שמרה רוחי. — אתה קרעת את סגור שפתותי, ואנחותי העצורות 3קר3י פרצו ע3רו סי! אתה 3קעת את תעיין לגי החתום, ויגרשו מימיו רפש וטיט I 3ש3וע חלפה הקרה ה' לפני ספר רעיוני לילה להמלין הנשג5 Young ומה נמלאתי עונג מחא 3קדאי 3ו! הן הספר הזה הוא אוצר כל סגולה ויקר, כלו יפה אף נעים, 3ו חכמה ויראת ה' יחד נפגשו. ת3ונה ואמינה נשקו ונזר המליצה על ראשיהן יצין לחמדת כל עין. ותרג עוד שמחתי 3ראותי כי גס מנעים זמירות הזה ישים לאגל כגורו וערגגו אן קינים הגה מהי ישמיע, על כי הצל לו שדי עד מאוד. אמנם כתרועת מלחמה לאוזן לוחם ג3ור כח ואזור חיל, כן יער3 לקשה רוח ומר נפש, שינוע תאניה ואניה יען אז. ידע נאמנה, כי לא הוא ל3דו הורס והונף לשאת זעף ה/ ולאעל קדקדולגדו חמת שדי תרד כי אס זה גורל ר3 אדם, או כל אדם, ונחלת אמרם מאל סנה . 3קיל יליל ואנקה יפתח הילד את עיניו, ולקול נהי •חנקה , יעצום הש3 חת שמורותיהן. 3דמעות עלי צחי יצא אנוש האנוש מ3טן אמו', וגדמעות על לחי, סול ישו3 עיף ויגע, ל3טן שאול. ויהי מדי קראתי את הלילה הראשון, רוח המליצה ל3שתני, ואמרתי אל לגי אנסה גא להסיר את מל3וש נכרי מעליו, ולהל3ישהו 3נדי ילודם, לא להתפאר 3ו לעיני השמש ולשאת גרכה מאת אוה3י שפת ע3ר, על כל תגמולי עליהם, חלילה לי! תה אני כי אייחל לעשות לי שס תפארת על פני ת3ל ומה כתי כי ארים נסי 3ין ’מושכי 3ש3ט סופר ודו3יי צחות אשר לנש עמנו יעתודוכי אש למען יהיה לי שעשועים עת קודר אהלון 3לחן לוחצי, ונפשי לעפר תשוח. ויען ידעתי גס ידעתי כי כמון כמוני נפלאת אה3תן לשפת ציון אשר עוד ר3תי אן וכלילת יוסי היא אף כי נ3ר זרקה שי3ה 3ה ונתוני ינר לן ני קמטה 3לא עת ו׳תאנח על תשותיה, לא יכולתי להתאפק, ולהגיש את מלאכתי זאת למנחה לן ושכרי הרגה מאד אס תמצא בעינין חן ות3רנני נפשן בכלליה. ואולם אחת אשאל מאתן איש חמודות! בקראן את הטורים האלה. אשר אנכי ניתןצסנין האם, שוס תשום 3טו3ן, גס צור חצגס לנגד עיניו, הוא הספר האנגלי. לי מל3ד אשר יסין לן אור עלי מלאכתי ופועל ידי עוד ראה תראנה עיניך כי לא תמכתי אשורי גמעגלות 3ן הנכר הזה, ורק את אשר שם גפי אותו שמרתי לד3ר, ני