Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 53

53 עצמותי, נעו ינדו אצנעותי, ונחנה חין להחזיק עגוי 3ידי, ואס 3עמל ויגיעת גסי סנים וסלסה מלים על הספר 3דיותנת3נה, זרם מיס ירד מעיני, ונממעין הטנע נן פלגי 3ני ממקור הדמע יזולון, למחוק את הכתו3 ולמחות את מלי, כי אמנם אהו3י! ל3י אין אתי, נפסטה נתנת הסכל והדעת ממני׳ ואיננה אל3סנה? — רעיוני קר3 — 3ני — יצאוני הרחיקו נדוד לתנות — מד3ר. מחס3ותי נעטי לא אתן, רוח המקרה תמסל 3ו. אהה! לבי חלל 3קר3י, פחד ורתת יאחזוני, עת אסלח יד לקחת את נוס התרעלה, ולהסקותך ממי המ-יס אסר 3תונו, ואני אדע נאמנה אס נקדנן י3ואו, פניך יחורו, חלחלה תאחזן, ילא ננחך אז נחך עתה, נמוני נתון עינינו תדמע ודמעתן תסיס 3נאדי. ני יע אהו3י! סר וגדול נפל 3יסראל, נהן אל עליון הלן 3לא עתו — אסר לא נדת — אל הקדס פנימה, נקרא נקרא מקול אל סדי, לנפר על עון עמו, ז3קר3תו לפני ה' — וימת. ועל זאת סק ואסר )יצע ל3ני עמנו, עדה גדולה ר3תי עם תס3 נדד, תא3ל על נזרה ני נפלי, ועל מגנה ניא3ד. סמע אזי ממעללי הקדוס ומדיני ימי חייו אן מעט מזעיר, ני לא ידעתי ספורות נלמו, וממעסיו הקרוסיס לא נ3יר תסמע אזנן יגדל למאד, תהר עמל ותלד אנחה, ותקרא: אי נ3וד! נ הן נפל, ועמו נס ארון אלקיס נלקח, א3ד, נפל 3יד אוי3. הצדיק הזה נולד נעיר פראסניטן יע״א, והיה 3ן רן ויחיד לאבותיו היסריס, ועודנו 3ן נעורים החלו'לענוד אדמת ל3 הנער וזרעו 3ו זרע הדעת והאמת אסר נימי גדלו עסה פרי הלולים קודס לה'. ועודנו נער סתלו נו ען הרן והקטן, אסר צמח וגדל נעץ סתול על פלגי מים, נעסה חסון נאלונים, ועסה פרי, אסר ארוהו נסמחה ונתאות ל3 רניס מנני עמנו, ונצלו יסנו וחמדו יניס וסצמיס מעדת יסראל. הר3 הגאון מה״ו אהרן ספין זצ״ל אסר יוסנ נעת על הדין נעיר פרוסטין היה הראסון אסר גלה עיניו לדעת ולהנין אמרת ה' הטהורה המסמחת ל3 וממנת נליות, והוא החל לחפור בלב הנער נאר התורה והיראה להקר מימיה, מים'לא אנז3. ויגדל מסה וילן הסדה לראות את אחיו נסנלות התורה, וינא עירה פרעסנורג להסתפח נניולת ה', ולסמוע נלמודיס מאת הגאון מה״ו מסה סופר זצ״ל ונל העם הרואים אותו הנירו נו, ני זה מסה האיס נחיר ה' לתת המסרה על סנמו, לעגדהו עטרות ולתת נותרות, נתר התורה והנהמה על ראסו, ולתת נידו נר כדעת להגיה האפל, ולהיות לעמים לנערי יסראל מנקסי ה' ודורסיו, ולהיות למופת לנל בני הדור. ויהי נעת נשאו אפה אמר לו אניו אסר מברך נננסים רניס ונרנוס גדול, "מה נרי ומה נר נדרי תפיס עינן למסחור וקנין, ואהל תורתן יסאה סממה מנלי להפתח? לא נן הדנר, קדס עתן רק לתורת ה' ולענויתו, ועלי לנלנלן ולתת לן מחיתן ולנפש ניתן ויואל מסהלסנת נאהל הדעת נלי מחסן, ויפנית יילנו תענוגי הנעורים, וחחסנות הנחרות מקר נ לנו החרים ויפן ערף להם, לקדס זמנו למלאנת הסמים. ומאז — והוא היה 3ן סלס ועסריס סנה — יס3 מית התורה בלי חסן, לא מס מד׳ אמות סל הלנה, נחסנה נאורה לו נאחת היו להגות נתלמוד ונפוסקיס נסגל זן ונקי, ואביו ז״ל קנה לו נל ספריו, זכרה ה' לו זאת לטונה, עפרו יחונן׳ ונפסו נצלו תתלונן. — וינואו תלמידים יניס נסמעס ני הואיל מסה נאר להעם דנרי אלהיס, ממקימות הקרוניס