Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 50

ואחי וא חיותי יפלו ראשונה. "רחום! ה_פעם חנני!"!, ״ג(ך! ועבור! ״ “ "שמרו ךחמיף1יענגי!?גנני! ״״קום! לך!.ועבורי•׳'", הה אלי המויאה הנוראה תמשבני אחריה תאחזני זרןנה למורד הגבע בחזקה הוליכני י .... Ir,* : -V- -; וסערת מות פהאיום תדבקני והנני לפני העיר ולפני שעריה רחום! חנון! חמיול על יושביה!" ""לך! בי! שלחתיף!!"" האדמה הסיוב תחתי מקול הסער׳ הנני.>ןדני! על יר השער- רחם! - - - הנחם! והסר יללה! פן יקיצו - - - ויאיצו - - - - ומלאו חלחלה .׳I ז I ז: ־;tt עוד עת....... העז - - מק:נך לאהיך הביאם ...... החביאם ... בצל" קנפיף ארוני.. הנני.. על סף הקר? המערצה..... נחרצה.... הה תבת ^איה * ־ וד ז;T 1 » t t tvi הדבר בקרבך - ןיצור בחומות? עודי לא‘ סרה קללתי - ועל? קללות?!! " " קום! לך! ועבוד’! בי $להחיף ü " " (הוזתימה גמוזנרת ה3א0)