Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 22

22 בן לא חכם תחם עיני עליף: המכולה הזאת תחת ידיך1 כדברים אי^ת ובקעים מהפה J'העם מקצה עלי;תקוממו. אולם בל־אתפלא׳יבל אלןתוממה׳ זכור אזכור,'כי 86 רבים יחכמו יכבד המחקר העצלות נעמה א’ןי לחרוץ כם־־כוכבים לא רמו. עמל וטרח בנתי ואיגעה׳ T T T ־־ *־:• T י T T ויי הודיעני ואדעה. -TJ -י T״TT מק־ה אחד לכל פ1׳ על־חארץ 'אין יתרון לאדם על־מדעהי ׳ כל־חי.יראה טובה גם.יראה?רץ כל־הנברא אחד זלדה מקרהו. כאףה'כבקר, כאילז כ^רץ, איל! ואיל! אחד הוא לקני עו^הו. כלם כלם בניו, ובמ^פט־צדק לא־ןתן* היפוכן רק עם־החדק. כבד ע׳קף הקמתו הבינה כי רבה היא ׳ נען בתמונות אלף אימר אחד אל דדצוךים הכינה׳' ובכל־נכרא תאר איקרו זחלף. מצב אחד לבני תבל הזמינה׳ ותרבד,צורותיו כרסיסי דלף.