Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 21

2t ןעבד בארניו.:ש,זנת ♦גילו. וזמן אחר דימעו־ת יק.יזי’לי* אף!.ש מעיב דבר לאמר ידוע. פעם!בכו אישים פעם יץחקו׳ מאין מבה תמיד, תמיד ננוע׳ אף לא בלרגעהם דלים:מקו אף אף גם־זאית":ע מזלו גיוע. צרותיו זו את־זו כמעט נשקו. גם יש איש רב־ימיו נקשו״שקטת׳ כי רב גילו׳ אך דמעתו מועטת. מי המשגע׳ מי פתי זיםור הנה׳ לחשוב כי צור שמים נזר אמר כי טובות כל־בניו יחדו תשועה׳ בל־!עךף איש”בל.:דוםר איש מעמר מי זך, עור ׳ מי עיניו'לא תךאינה כי יש אדם יפרח ישגה כו/מר׳ גם יש שותה כוס תרעלה לשבע׳ ויאכל בטובה רבע הרבע? מי זה!שוה עשיר שבע שפי איל דל ורש פושט ידו בשער ׳׳ או המבלה עזיו את עלמות יפי אל המניף גרזן, על עץ ביער? או טובת ע:ן אל מכלול כל־דום,׳ ־ או איש הקמה בינה אל גבר בער ו