Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 65

__ 65 — »מות יער ונל חיתו סלי, גם נל ען למינהו תוציא, תצמח , תגדל מבלי התמהמה, גס אתרי אשר, למען הורות אותנו גני תמותה ענות וזסד ודרישת פלוס — נוען גמלאני קודש העומדים לימינהו, לברוא יש אחד נושא צלמהו, למען היניקו משפע חסדו נימק משדי אמו . ולמען הודיע גדלו גס נתגל הלנו שקד געו, כבודו עלי האדמה , ני תוציא מקדג מעיה גויה טהורה . מוכנת לכלכל נר אלהיס קרן אור פניה. וגחררת קודש חרדה לקראת דניה יה מחוללה,!וכאשר צוותה כן עשתה הקושנת . א, נפח ד' באפיו נשמת רוח חיים ׳ נוגה?נון מזיו נגודהו, עטרהו נרצון חפשי, ויתן חתתו על כל המון היצורים. לא כהמון הנהמות ראשן נטוי מטה , גרא האדם הוד תפארת הנגראיס, אן הריס?ומתו מעלה , ראשו נשוא שמימה , למען יהי לאות על נפשו ני ממרומים נחצנה . גם למען הקל העלהו משא צרכי החיים , ולהנעים לו רגעי עונג נרגש אהגה וידידות, נרא לו יש חדש כדמותו נצלמו, אולם לא הרגג חדש, לא 1 מגולם אחר, פן יתחלפו המזגים ולא יתאחדו, אן מנתח גשרו עצג לו דמותו, I למען היות להם' התחגרות וטנעיהס לא ילחמו, ויאתר להם סרו ורגו ומלאו 1 את הארן, אות: נתתי לנס למשכן, ענדוה וחיו, רנות נתתי לנס נרוח נדינתי, י על שטח סניה כל שיח כל צמח כל ירק וכל עצג אוכל להנניר. אולם רג מזה צפנתי לנס נמצפוני סתריה, לא ימד ולא יחקר כמי תהום רנה — יותר אשר תייפרו ותחפשו נמסתריה , כן יגלו לנס האסמים אשר ננטגה המלאה , איש איש כסי ענודתו וכפי חריצות ידיהו ימצא נה הון רג ונרנה שנר רנותים,כל לגאות תנל הכנעתי תחת שנט מתשלתנס, רדו נהם כרצונכם אן לא באכזריות יזמה . ארורה היא האכזריות נת הסכלות הנתענה , תשחית הוד נעליה ׳ תננל כנודר; אן יקרה היא החנינה גם החמלה העדינה, ננות התבונה הנמו מנטנה יצאו, כאבני חן תעדינה נעליהן, תכללנה יפים; ומאשר ידעתי ני תנה עין גשר מהניט י תון קרני לגנות, וכשהתנות אדם מאדם כן השתנות חפצי איש מרעהו, לכן מקיום והלאה אל ינחרו האנות נשים לנניהס , נאשר אני עושה כל לדנק ראשון עשיתי; אכן הנער יעזוב את אניו ואת אתו , לא ישמע לקולם אש נאשר שנא לנו קשרו יחפוצו, לתת את דודיו לאשר נחלה נ פשו נה . אן אחרי לנו יהלון אם לא כחלב טסש הנהו, ואת אשר ינחר הוא , היא האשה אשר הוכיח לו ד', ודנק באשתו אשר ישרה נפשו נה , ויחיו שניהם נשקט ומרגוע מבלי ריב ומשטמה , תשוינה תמיד דעותיהם אחת חל אחת , וכאשר מנשר אחד שניהם נוצרו , כן תתאחדנה נפשותיהם אחרי הדנקס , ולבשר אחד ילגוה אחת שגית יתהפכו, לעת תמוטינה ידי האחו, יחיש ימהר השני להיות לי למשענת; עת יפול האחד למשננ וחלה , יהפון משננו השני, יבקש תרופה למנתו אם יש נינלתהו, עת ישקע האחד נמצול העצנה , ימין האחר לבהו, אס ריש ועוני מנת חלקם מד' יעמולו שניהם — מבלי חרות אף וחבלי קנאה ומשטמה — למען החיות את נפשם ולהשיב את רוחם , אס נרכס ד' בעושר יתענגו שניהם על נועם חלקם , אם יגדל האיש וי נש א למעלה לשאת שנט המשרה, על שנתו, או לחוקק משפטי צדק , נם היא תכובד בגללו ונשם כבודו תקיא י אס הוא למלן הונן, היא נשם מלנה תכונה , אס הוא ליועץ נועד , היא יועצת תקרא; גם אס טפש לנה וחדל עצה ממנה , תה ישנו נ תנל אשר לא ממקור האהבה יניע — כדורי שמיס ההולכים הלון מסביב איש נתון רעהו, נאשר האופן נתון האופן, או — נאשר יאמרו החוקרים — כפצולי הנצלים , ** 3