Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 58

— 58 ד' לקצני הרים ירדתי האדן נריחיה 3עדי לעולם. (יונה 3' ז') אדוני! הנה כנר נת3תי נעגין הזה להמפואר מהו' מענדל נר״י שנוערן—מדי אזנרהו 3יו א3ר9הו — אן אעייף ע־ד'על איזה ד3רים אשר המה הכרתים לו , ולא 3אי על רעיוני 3עת כתני זאת להתכס הנזכר. והנה לפי דעת המנאריס יתסר פז הפעל סגרה , ושעור , הארן סניה גם קשרה נריחיה נערי, אך תלנד שיחסר הפעל הוא קשה להולמו, ני היחוד הוא נריח על משקל פעיל, הלא יהיה הרנוי נננוי נריחיה ונ״ל שכל הנתו3 הזה מתאים ואין 3ו חסרון (והקש"♦ השניה תסייע לדעתי ותוסיף חזוק לסנרתי) ושיעור נריחיה הוא ע״ד החנם המפואר שד״ל נכתוג על תגליתם, כי קרע אלת תגליתם לשני קרעים, האחו תבל והשני יתס , כן גם פה מלח נריחיה , היא שתי מלות מרננות ^רח יה - ני נרח וסגר ד' את הארן נערי לעולם ׳ אף אלהים נרוג חסדיו ורחמיו הוציא למרח3 רגלי ויעל תשחת חיי. נרח , גנינו קל והוא יוצא נמו לנרוח נתון הקרשים (שמות ל״ו ל״ג) וענינו תסגור את' הנריח התיכון נין הקרשים , איינ־' שליעסען, ולא כדעת האומרים ששיעור לנרוח דורנצויאגען, הלא ינוא, יחם הפעול נאשר הוא נלשון גערמאני, ו 3 ת ו ן אין 3אר לו, והנן . (החתימה נמחנרת הנאה) . שאיל נתריאל הורה׳ העביי. I. Kämpf, vvn Isak Hartenstein in Radwill. תךחיק נר1ד מערבה העברי!העברי 12 תבין עינף. ׳צונן כיו רבר נפלא העברי העברי וגו' תן לו בב1ד ועלז מגמתף תימנה ואל תש״ם כיו תפלה. עזם אזוריו ניועריוה מעם מצער ומעט כי החיש צפונה כלא מים הנהו עזם פניו מועריות. ואל כל תעזא עינך נבכי זים פי תברח מצא תמצאהו. שוא! לא תמנעהו — הן רןרימה תלך ובצערף ביעזימיון הנהו מול פניך