Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 51

51 זה חדתי ואסתיר. לך ידידי, וע־ד חזון למועד אי אי־יף ׳Mi׳ יי' להודיעך את נל. חיה בנעיסים נ׳את אוהוך. אלנסניר הלו׳ לאנגבאנק. הטובה המשולמת. (Nach Bronners Fischer-Idylle,) Don M. Boß i» Leipnik. ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום כמנה י(א*מ ל״א ׳׳׳״ וזולה הדיגה הדלה היתה אלמנה ועודה לעיים לימים. עוד פרשו שושני לתיייה, עוד נראתה חמדת ימי העלומים על פניה; ו3כל זאת לא משקה נפש אחד העם לקחתה לו לאשה , ני היא היתה אס עניה פוערה לא נוחמה . ותנא אל?״ואל ותדנר אליו נעלנת ל3 לאמי : הנה נא לי כנעה ילדים י וחין ידי משגה לתת להם מחיתם, ולך איש גוו3 נתן א לה ים עושי וננסים, חמול נא על עוללי העניים "עטופים 3רע3 ועל אמס העזונה . אסוך נא מקצה ילדי אליך, ולמדם להשליך ייאור חנה, ולפרוש מכמורת על פני המיס , להחיות את נסשותש נאחרית ימיהם,?חם נא אליך והחיה אותם! ננה התחננה אליו ודמעתה על לחיה, ונהניעה ״ותו, ני נלתה נפשו לתשועתו לננתהו נאחת מעיניה. ויען קמואל נקול נעים ייאמר אליה : התנחמי, אס טונה וישרה! מחי אנוא אל אהלך ואנחרה לי את ״יערים אשר אכלכל. הא לך סל מלא תפוחים ואכלתם לשונע אהוני! ויתן לה את ״טנא נסרי מנדים ואת הלחם מסולת חטים , ונדמעות שמחה וגיל נתנה לו תודת 1 לצה, ותמהר לנוא אל א הלה לפרוש לחם לעולליה המיחליס לחסדה . והנה הילדים; ""לה נחפזון וננל אות נפשם אכלו אה הפרי הטונ ואת הלחם להשקיט את הרענ "מציק למו, ויפרשו נסיהם הנקיים אל היוש3 נסמיס, ויתפללו המה ואמם היקרה יעי הדיג נדע ל3 המטע לתו. ויהי ניום השני והילדים התעלסו ננאות חמד נוכח ״שמש היוצא נננורתו, וקמואל ענר את הנחל וישמח לקראתם , ויהי«ואו אל "גיתס פנימה , שאל אותם נהראותו את עושר נעימותו וחן שפתיו לאמי: מה ״תם עושים פה ילדים אהוניס ויקרים? ואת גתי מה תעשי נמטה אשר ניד ך? 'מען העלמה ותאמר : צר לי על הפרח, הנה זה עומד שמה על שפת הנחל סר ״״!> , הורד לאין ראשו, ונעולו נאנו ימולל וינש , אלכה ואקשרנו נמטה הזה י?שי אמין, והיה ניאותו פני השמש , נ^־ד סרוח יפרח ויגל, ויתן לי ריח נחמו 'יעים נמו קלס . קמואל < קומי נא עלמה טונה ותמימה , ואשקו מנשיקות פי ני אהללך. '״תם ארגעה נערים שמה על המעיין מה תעשו נכשיל וכלפות אשר נידנס ■ הנערים. הניטה וראה את ען התפיח השוכן חררים נאחו נערער נערגה, ״י,״ הוא עושה פרי נחמד י ומתוק מדגש, ועתה הוח צמא למים , ואם לא נשנור 3 *