Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 12

אנן המעיין שם ביזולין יראה שהלך גר נפיזא לשאול מרג חנא סתוראה דינרא קורדנאה לשער גיה טריפה < ועל זה ושאל לפי פירוש הרג הגדול הכ״ל: מי!ה הלוך ילך אצל חרש עצים או אצל חייט לנקש אצלו מחד המטגעות הומצא גי ן פשיטי דסומנדיתא?ומי לא יראה גגקשת!המטנע אמתת■ הפי' הוהוג ננל מפרשי המדרשים היות פתוראה שלחגי המחליף מעות המאסף מטנעות שוגים , ולכן גקש גר נפחא גנית פתוראה דיגרא קורדנאה לשיעור טריפה . ומה שגקרא השלחגי גין נעלי אומגיות איוו זר נ"נ כמובן תעצמו, ואין אומגות נ״א התעסקות הוקרא (געוועגע), גוסף לזה ימצא המעיין דוחק לא מעט גסי' עושה שולחגות או תוסר גגדים . על העוין הראשון ואמר ני קשה הדנר להאמין היות גימים קדמוויס גהוג שם "עושה שלחגות" על הדרך שיאתר גארצגו גל״א י טישלער) על חיש ען גנליס יקרי הערך, ני גיתיהם הי' חרש הען תיועד לעשות מלאכה גנל וגר הכלול גשם מעשה ען, וכן חרש הנחל לעושה מלאכה גגרזל יהי' מאיזה מין שיהי' — וכן מצאגו גלשון חז״ל לענין הזה שמות הכלליים: גפחא — ונד. ועל העוין השגי ר״ל שיפורש סתוראה תופר נגדים מעוין סתורי גגדה דף נ׳ ע״א ע״ז יש להשיג, כי לסי' רש״י שם, וכן לדעת הערוך נסירוש ראשון, סתורי מפה וסדיגיס הס , ולא נגדים תפורים נפי' השני שהניא הערוך, ואמנם הראשון יש לו משען ומשענה ניתר שאת מן השגי, נהיות שנוכל לומר נקל שנקרא המפהסתוראנהיותה נועדה להפרש על השלח! כנודע וננל אופן הוגר האמור גתחלה גרור ׳ שאין תואר סתוראה בחולין ני אם לשלחני מאסף מטגעות כננלה שם, והרג הגדול גר״ו גלי ספק ישו3 מדעתו הנ״ל אחרי שימת עין חכמתו על הדנרים האלה הנאמרים נאמת. יוסף ווייסע. Freudiges Willkommen. An Seine Fürst - Erzbischöfliche Gnaden, dem Fürsten und Herrn Manmilian Joseph, Freiherrn von Sommrran Peckh, Fürstcn-Erzbischof von Ollmütz k. Ehrfurcht-voll dargebracht von dem Borstande der Judengemeinde zu Kremsier, am 8. Juni 18t7. Der fromme Wunsch, im Herzen lang genährt, Der Liebe Sehnen und ihr heißes Dürsten, Sie sind gestillt, «ns ward ein Blick gewährt, Von Huld umstrahlt, von. Glorie verklärt: Gin Gnadenblick vom hohen Kirchenfürsten. Dort wo des Glaubens hohe Palme steht, Blüht Veilchen auch: Bescheidenheit mit Namen; Du hast uns, Herr! das Häuflein nicht verschmäht, Wo man den Weg des alten Bundes geht — Der Kirchenhirte kam zu Jakobs Samen.