Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 104

104 עוד לא תביני; כי פד*, מליובך, קומי וקךאי, ’ל.י'ש’עי מנת כוסי: הן’כי קליותי; זעמך ירךפני, כי ע־וד תגאלני', כספרים ביניותי. נהלני למצודתי,!ישעי ואיורי; התם חטאתי; נגדך כבדי; קמה אלמתי, כין שעיר החוד, . מהר גאלתי; והאר את איורי; כחישכי האירניז ואמר חמותי: הן וכר. חוס על קקיון. בין ל!להבל, חמדתי לכליון, משושי לאבל; הנני לבןייון, בין יושבי תבלי. על אךמת ציון, איך אישיר על נבל; ,ימינך 'תרימני, וי י קדר שהיותי: הן וכרי. מה אטיב דרך,ותימה לא שככה, נעדר הערך;‘ מעמק הברכה,ז לך אכרע ברך; וארים'צוחה, עיור תהל בדך; כאורה כחישיכה, מאשפות תעלני" כי״נפוגיותי:7 הן וכר